דף מז
*אלישע הנביא. *ריבוי בעלי עבירה.
א. סוגיית אלישע הנביא 1. מי שאינו מלוה ומתלוה ה''ז שופך דמים שאם אנשי יריחו היו מלוים את אלישע לא גירה דובים בתינוקות, ומייתי כופין ללויה ואין שיעור לשכרה בק''ו מהכנעני שהראה את מבוא העיר וזכה לבנות עיר שאין מלאך המות שולט בה, ובשכר ארבע פסיעות שפרעה ליוה את אברהם נשתעבד בזרעו ארבע מאות שנה והמלוה את חבירו בעיר ארבע אמות אינו בא לידי היזק. 2. נערים קטנים, שהיו מנוערים מן המצוות, מקטני אמנה, או שבזבזו עצמן כקטנים. 3. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה', זוהי ראִיה ממש שבכל מקום שחכמים נתנו עיניהם יש מיתה או עוני, או ראה שכולם אימן נתעברה ביו''כ, היה להם בלורית כאמוריים, ואין בהן לחלוחית מצוה ובזרעם עד סוף כל הדורות. 4. יצאו דובים מן היער והרגו מ"ב ילדים, פליגי האם היה נס בדובים או שנוצר גם יער דבלא זה הוו בעיתי. 5. בשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הובקעו מ"ב ילדים, ואף דאמרינן דמתוך שהקריב שלא לשמה זכה שיצאה ממנו רות ושלמה שהעלה אלף עולות מיהו תאוותו היתה לקללה. 6. הנה מושב העיר טוב אף שהמים רעים והארץ משׁכלת, שחן המקום על יושביו חן אשה על בעלה וחן מקח. 7. כתיב שלש פעמים חולי גבי אלישע, והיו על שגירה דובים בתינוקות, שדחף לגיחזי בשתי ידים, ושמת בו. 8. לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ולא כאלישע שדחפו לגיחזי בשתי ידיו, ויהושע בן פרחיה ליש''ו הנוצרי שכאשר ינאי המלך הרג את החכמים ברח לאלכסנדריה ושמעון בן שטח קרא לו לא''י ויהושע השתבח באושפיזא וא''ל עיניה טרוטות ושמתו. 9. כאשר גיחזי חזר מנעמן עם כסף ובגדים אלישע למד פרק שמונה שרצים ואמר לו שבגלל לקיחת שמונה דברים צרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם, והם ארבעת המצורעים שבאו למחנה ארם וראו שנסו. 10. אלישע הלך לדמשק כדי להחזיר את גיחזי בתשובה וא''ל כך מקובלני ממך כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, והוא העמיד את עגלי ירבעם ע''י אבן שואבת או שחקק לה שם בפיה ואמרה אנכי ולא יהיה לך, או שדחה תלמידים מלפניו ולכן כאשר נטרד נהיה המקום צר לבני הנביאים. וכאשר יש"ו בא ליהושע בן פרחיה רצה לקבלו וקרא ק''ש והוא חשב שדוחהו וזקף לבינה והשתחוה לה ולא רצה לחזור כיון שכישף הסית והדיח את ישראל, ואמרינן יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.
ב. הדברים שהתבטלו ואירעו ממתי שהתרבו בעלי עבירה 1. משרבו הרצחנין בגלוי בטלה עגלה ערופה והיה בימי אלעזר בן דינאי. 2. משרבו המנאפים ונטויות גרון ריב''ז הפסיק את המים המרים שאין האיש מנוקה מעוון, שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה, וכן היה עוון פנויה שנאמר עם הזונות יפרדו. 3. בעלי הנאה, נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם. 4. רואי פנים בדין, בטל לא תגורו ופסק לא תכירו ופרקו עול שמים ונתנו עול בשר ודם. 5. לוחשי לחישות בדין, רבה חרון אף ונסתלקה שכינה. 6. אחרי בצעו לבם הולך, רבו האומרים לרע טוב ולטוב רע ורבה הוי הוי בעולם. 7. מושכי הרוק, רבו היהירים ונתמעטו התלמידים והתורה חוזרת על לומדיה ובנות ישראל נישאו ליהירים ולבסוף מיתזיל עלייהו. 8. מטילי מלאי על בעלי בתים, רבה השוחד והטיית משפט ופסקה טובה. 9. מקבלני ומחזיקני טובתך, רבו איש הישר בעיניו יעשה, שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו והמלכות נוולא. 10. צרי העין וטורפי טרף, רבו מאמצי הלב מלהלוות. 11. מקבלי מתנות, נתקצרו השנים. 12. זחוחי הלב, רבו המחלוקות בישראל וכן משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן ונעשית תורה כשתי תורות. 13. מקבלי צדקה מהגויים, נהיו למטה ולאחור במקום למעלה ולפנים.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגיית אלישע הנביא (10)
ב. הדברים שהתבטלו ואירעו משרבו בעלי עבירה (13)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com