דף יב
*מרים ומשה.
א. מרים ומשה 1. וילך איש מבית לוי זה עמרם שהיה גדול הדור וגרש את אשתו שאמר לשוא אנו עמלים וכולם גירשו את נשותיהן, ובתו אמרה שגזירתו קשה יותר משל פרעה שהיא גם על הנקיבות ולעוה''ב וודאי מתקיימת, והחזיר את אשתו ועשה לה מעשה ליקוחין באפריון. 2. בת לוי זו יוכבד ואף שהיתה בת מאה ושלושים שהורתה בדרך ולידתה בין החומות נולדו בה סימני נערות, והיתה מעוברת מלפני שלשה חדשים ומקיש לידתה להורתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה. 3. כי טוב הוא, שמו טוב או טוביה, הגון לנביאות, נולד מהול, הבית נתמלא אור. 4. אחרי שלשה חדשים לא יכלה להצפינו, ולקחה תיבת גומא כיון שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופו משום שאינם גוזלים, או דבר רך שיכול לעמוד בפני רך וקשה, ושמה חמר מבפנים וזפת מבחוץ כדי שלא יריח ריח רע. 5. שמה בסוף וזהו ים סוף או אגם. 6. בת פרעה ירדה לרחוץ מגילולי אביה ונערותיה הולכות וזהו לשון מיתה שנחבטו בקרקע מכיון שאמרו לה לפחות את קיימי גזירת אביך. 7. ותשלח את אמתה, שנשארה אחת מנערותיה או ידה השתרבבה אמות רבות. 8. ותראהו את הילד ששכינה עמו, ונקרא נער שקולו כנער או שאמו עשתה לו חופת נעורים בתיבה, וידעה שהוא עברי כיון שהיה מהול. 9. נתנבאה ולא מדעתה שלא ילקה במים האלו אלא במי מריבה שנאמר המה מי מריבה, ובשבילו ניצלו כל עם ישראל. 10. התאריך היה ו' סיון שבו עתיד לקבל תורה ואיכא שלשה חדשים משבעה באדר, או כ''א ניסן שבו עתיד לקרוע את הים ולפי"ז רק החודש האמצעי היה שלם. 11. מרים אמרה לבתיה שתביא מינקת מן העבריות שלא ינק מהמצריות הטמאות שזהו פה שעתיד לדבר עם השכינה, ונקרא עלמה שהלכה בזריזות או העלימה את דבריה. 12. היליכי זהו הי שליכי, והצדיקים מקבלים את אבידתן ונותנים להם שכרן. 13. ותקח מרים שהתנבאה מתי שהיתה רק אחות אהרן שאמה תוליד בן שיושיע את ישראל, וכאשר נולד משה אביה נשקה על מצחה שנתקיימה נבואתה, וכאשר הטילוהו ליאור טפח על ראשה ואמר היכן נבואתך ולכן התייצבה לדעה מה יהיה בסוף נבואתה, שכל הפסוק ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו נאמר על שם השכינה.
שאלות לחזרה ושינון
א. מרים ומשה (13)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com