דף ה
*גסות הרוח.
א. גסות הרוח 1. ואשת איש נפש יקרה תצוד, מי שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש, או אתי שהבא על אשת איש תצודנו לגהנום אפילו אם למד תורה שיקרה מפנינים. 2. מי שיש בו גסות הרוח כאילו עובד ע''ז שנאמר בה תועבת ה' כל גבה לב בגז''ש תועבה. 3. כאילו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה'. 4. כאילו בא על כל העריות בגז''ש תועבות. וסיום הפסוק יד ליד לא ינקה, שהבא על אשת איש לא ינקה מגהנום אפילו אם הקנה לה' שמים וארץ כאברהם שהרים ידו, שקבל תורה מיד ה' כמשה, ועושה צדקה בסתר לידו של העני. 5. כאילו בנה במה שנאמר כי במה נחשב הוא. 6. ראוי לגדעו כאשירה שנאמר בה ורמי הקומה גדועים. 7. אין עפרו ננער שנאמר הקיצו שוכני עפר. 8. שכינה מייללת עליו שנאמר וגבוה ממרחק ייֵדע וה' רם ואפ"ה רואה את השפל. 9. ה' אומר אין אני והוא יכולים לדור בעולם שנאמר על גבה עינים אותו לא אוכל, וי''א דקאי על המספר לשה''ר שנאמר בפסוק מלשני בסתר. 10. אפילו רוח קימעא עוכרתו שנאמר והרשעים כים נגרש, ובאדם יש רק רביעית דם. 11. סופו מתמעט שנאמר ולשאת ולספחת. 12. אזהרה לגסי הרוח, שמעו והאזינו אל תגבהו, ורם לבבך ושכחת, ונאמר השמר פן תשכח את ה'. 13. מקרא רומו מעט ואיננו דרשינן שכל מי שיש בו גסות הרוח לבסוף מתמעט ואיננו בעולם, ואם חוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו ואם לאו נאמר עליו וכראש שבולת ימלו. 14. כתיב ואת דכא ושפל רוח ופליגי האם ה' מעלה את הדכא או יורד אליו כמו שהשכינה ירדה על הר סיני וההר לא הוגבה כך ילמד אדם מדעת קונו. 15. ת''ח צריך שיהיה בו אחד משמונה בשמינית ומעטרתו ובשמתא מי שיש בו טפי ומי שאין בו כלל, ולרנב''י לא מינה ולא מקצתה דהויא תועבה. 16. תפילת אדם נשמעת אם משים לבו כבשר שנאמר יבא כל בשר, ובצרעת גבי בשר כתיב ונרפא משא''כ באדם, ומייתי ראשי תיבות אדם אפר דם מרה, בשר בושה סרוחה או שאול ורימה. 17. מי שדעתו שפלה כאילו הקריב את כל הקרבנות שנאמר זבחי אלוקים רוח נשברה, ואין תפילתו נמאסת שנאמר לא תבזה, וכל השָׁם ארחותיו זוכה ורואה בישועת ה'.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגיית גסות הרוח (17)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com