דף נד
*טומאות שנזיר לא מגלח. *ימי ספרו.
א. נזיר אינו מגלח על: סככות, פרעות, בית הפרס, ארץ העמים, גולל, דופק, רביעית דם, אהל, רובע עצמות, כלים שנגעו במת, ור''א פוטר בהו גם מביאת מקדש ודחינן משרץ ועצם כשעורה, ואמרינן דימי ספרו וגמרו של מצורע אינם עולין לו משא''כ ימי הסגרו ובעי למימר דבנזירות מרובה אף ימי ספרו עולין. והשמועות 1. מתחיל ומונה מיד ואינו מבטל את הקודמין, וע''כ זהו בנזירות מרובה משום דבמועטת צריך גידול שיער, ודחי דאיירי שקיבל עליו נזירות של חמשים יום ונולד לו צרעת לאחר עשרים יום. 2. נזיר טמא בספק ומוחלט בספק, נטהר מצרעתו לענין אכילת קדשים לאחר ששים יום ומותר בשתיית יין לאחר ק''כ יום, ובנזירות של שנה שרי רק לאחר ארבע שנים. 3. לא עולין מן המנין: ימי טומאתו, וכן ימי חלוטו אתו להו''א מימי טומאתו ולמסקנא מנזיר בקבר, וכן ימי ספרו משא''כ ימי הסגרו שאינו טעון תגלחת וקרבן, וימי טומאה בע''כ איירי בנזירות מרובה ש''מ שאינם עולין מן המנין.
שאלות לחזרה ושינון
א. על מה נזיר אינו מגלח ודין ימי ספרו (3)