דף יד
*טומאה באמצע ובסוף הנזירות.
א. הדינים בנטמא באמצע הנזירות או בסופה 1. האומר נזיר לכשיוולד לי בן ונזיר והתחיל למנות ואח''כ נולד לו בן אמרינן דמונה את נזירות בנו ואח''כ ממשיך את שלו, ואם נטמא בימי בנו לרבי יוחנן סותר את הראשונה משום דהויא חדא נזירות אריכתא ולר''ל סותר רק את של בנו דכל נזירות לחוד. 2. נזיר שנצטרע ואח''כ נטמא, לרבי יוחנן סותר שהרי עומד בנזירות ולר''ל אינו סותר דצרעת לחוד ונזירות לחוד, וקמ''ל דהתם תרוייהו הוו נזירות משא''כ הכא. 3. נטמא ביום גידול שיער לרב אינו סותר ואתיא אפילו לרבי יוחנן משום דכבר השלים נזירותו, ולשמואל סותר ואתיא אפילו לר''ל דהתם תרי נזיריות והכא חדא. 4. הכל מודים שאם קדש שיער בדם אין לו תקנה, ואמרינן דאליבא דר''א הסובר תגלחת מעכבת א''כ הוי תוך מלאות וסותר, אלא אליבא דרבנן דאינה מעכבת וקאמר שאין לו תקנה למצות גילוח. 5. נזיר שכלו לו ימיו לריב''ח לוקה רק על הטומאה ולא על התגלחת והיין דיליף מקרא וטימא ראש נזרו, ומותבינן מברייתא דלוקה אף על תגלחת ושתיית יין.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדינים בנטמא באמצע הנזירות או בסופה (5)