דף קב
*סוג הנעל.
-
סוג הנעל 1. בסנדל חולצין דנהגו העם, ומייתי דרבי חייא חלץ בסנדל שיש לו שנצין ולרב עדיף בשל טייעא דמהדק טפי, ובדידן אף שיש לו קשר יש להוסיף חוט כדי שיהיה מהודק טפי. 2. המח' אם יבוא אליהו היא האם חולצין במנעל לכתחילה, ונחלקו להו''א כיון דהשרוך מעל דמעל ודחי א"כ אף דיעבד, אלא גזירה משום מרופט או חצי מנעל. 3. תפור בפשתן פסול, שנא' ואנעלך תחש ולאידך נעל ריבה, ור"מ מכשיר כדאשכחן גבי קב הקיטע. 4. סנדל שבא משיער עיזים, תרסיותיו בלבד כשרות דהוי כמו דתחש, ואם כולו פסול דנקרא קרקא. 5. חלצה באנפיליא במחופה עור כשירה דהוי בכלל תחש ובשל בגד כשר רק לר"מ, וה"נ יש חילוק לגבי יו"כ. לרבנן פסול ולר"מ לל"ק כשר ולל"ב פסול כיון דלא מגין, וביו"כ ג"כ איכא סתירה ומתרצינן דאסור להו"א כשיש כתיתין ומשום תענוג ולמסקנא בשל עור. 6. מכשרינן: מנעל שנפרם או סנדל שנפחת ועדין מקבל את רוב הרגל, סנדל של שעם או סיב, בקב הקיטע, מוק, וסמיכת הרגלים. וקב הקיטע אתי כר"מ או אף כרבנן ובמחופה עור וכן סנדל עץ. 7. נעל שאינו ראוי פסול, וזהו גדול או שאינו חופה רוב הרגל ומסוליים בלי עקב, וכן סמיכת הידים פסולה. 8. של שמאל רק בדיעבד. 9. שאינו שלו הוי דיעבד, ולכן יש להקנות. 10. סנדל מוסגר כשר בדיעבד ומחלוקת במוחלט, ואף שמטמא בביאה לא נחשב דמיכתת שיעורו דאשכחן שבשעת השריפה ג"כ נקרא בגד. 11. של ע''ז בדיעבד כשר, תקרובת ע''ז ועיר הנדחת וכן בזקן שעשויה לכבודו פסול. 12. הטעם שסנדל של ב''ד כשר, דהשתא יכול להלך בו וכן השליח ב"ד יכול להלך בו.
שאלות לחזרה ושינון
סוג הנעל (12)