דף כב
*רבן גמליאל.
א. דברי רבן גמליאל ומ''ט 1. החמיר כב''ש: אין טומנין את החמין לכתחילה ביו''ט, והמקרה שלא הניח עירובי תבשילין ושרו ליה רבנן משום כדי חייו, או בהניח אך הטמנה מוכחא מלתא שעושה עבור השבת, או כחנניא אליבא דב''ש שאין מטמינין אלא על הטמון. 2. אין זוקפין מנורה של חוליות דמיחזי כבונה ופליגי האם יש בנין בכלים, ומייתי שאסור לכבות את הנר מפני דבר אחר והיינו תשה"מ ואין מכבין דליקה במקום איבוד ממון וכוחלין את העין ביו''ט, והא דשרי לכבות בקעת ביו''ט כדי שלא יתעשן הבית אתי כרבי יהודה דשרי מכשירי אוכל נפש. 3. אין אופין פת עבה וב''ה מתירין, וזהו לל"ק פת בעובי טפח ואיירי בפסח ושרו משום דהכי אשכחן בלחם הפנים, ומקשינן דהתם הויא זריזין פת עמילה עצים יבשים ותנור חם של מתכת, ולל"ב זהו פת מרובה והטעם משום טרחא דלא צריך ואיירי בכל יו''ט. 4. לקולא: מכבדין בית המטות, וראב''צ העיד שהיו מכבדין את הקרקע מערב יו''ט ופורסים סדינים ולמחרת כאשר באו אורחין סילקו את הסדינים ונמצא הבית מתכבד מאליו, ואמרו לו דהכי שרי אף בשבת. 5. מניחין מוגמר וראב''צ העיד שעישנו מעיו''ט ערדסקאות של ברזל וביו''ט פקקו את נקביהם וא''ל דהכי אף בשבת מותר, ופלוגתייהו להו''א לגמר אבל להריח לכו''ע שרי ולמסקנא פליגי להריח אבל לגמר לכו''ע אסור. ומייתי דלעשן שמואל שרי ורב אסר דתחילתו מכבה וסופו מבעיר, ואמרינן דע''ג גחלת פליגי אי שרי כבישרא אגומרי, וי''א דאף ע''ג חרס אסור משום שמוליד ריחא. 6. עושין גדי מקולס בלילי פסחים וכן הנהיג תודוס איש רומי, ואמרו לו שהיו גוזרים עליו נידוי משום דמאכיל כעין קדשים בחוץ.
שאלות לחזרה ושינון
א. דברי רבן גמליאל ומ"ט (6)