(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
דף יט
*מאן הויא ליומא. *ודברת בם.
א. כמו שהתקינו עוד אשה לכה''ג כך כאשר רב בא לדרשיש הכריזו מאן הוי ליומא, והקושיות 1. אסור לאדם לשאת נשים בשתי מדינות שמא ילדיהם יזדווגו ותמלא הארץ זמה, ותירץ דאית קלא לרבנן. 2. צריכה לישב שבעה נקיים משום דם חימוד, ותירץ שהודיעו מראש או יחודי הוו מייחדי.
ב. רב הראה באמצע פרק שני של ק''ש שאין לומר קפוטל אלא קבוטל, ומייתי דרשות הפסוק ודברת בם 1. תפילה בלחש ולא בקול. 2. אין רשות לדבר דברים אחרים. 3. עשה אותם קבע ולא עראי. 4. השָׂח שיחת חולין עובר בעשה וי''א אף בלאו שנאמר לא יוכל איש לדבר.
שאלות לחזרה ושינון
א. מאן הוי ליומא, והקושיות (2)
ב. דרשות הפסוק ודברת בם (4)