דף ד
א. נכרי וכותי 1. אין מקבלין מגויים שקלים קינים חטאות ואשמות אלא הנידר והנידב. 2. כותי לרבי כנכרי ולרשב''ג כישראל, ולדידיה רישא דשקלים בנכרי וסיפא דקיני זבים בכותים.
ב. אין מקבלין מגויים דבר המסוים, ודבר שאינו מסוים בסוף ר''י שרי ור''ל אסר 1. אין מקבלין מהן הקדש, לר''י במסוים. 2. נודרין, לר''ל עולה. 3. נידרין, לר''ל בנכרי שהתחיב עולת ישראל שהתחיב. 4. נסכים לא מביא דמותרן לכלי שרת ומסוים, כיון דמכון לשמים ומאליו בא לבדק הבית וכמו נערכין.
ג. קלבון 1. חייבים, לוים ישראלים גרים ומשוחררים. 2. פטורים כהנים נשים עבדים וקטנים, והשוקל להם ולקטנים. ג. שוקל לעצמו ולחבירו חייב א'. 4. לעני פטור ובמלוהו חייב. 5. נותן סלע ונוטל שקל חייב ב'. 6. לר''מ חייב ב' קלבנות דבר תורה ולהכרע, והנותן סלע ונוטל שקל חייב ג', ב' הכרעים וד''ת.
ד. אחין ושותפין 1. חלקו ונשתתפו, חייבין בקלבון ופטורים ממעשר בהמה. 2. בלא חלקו פטורין מקלבון וחייבין במע''ב, וחלקו גדים כנגד גדים ונשתתפו פליגי אי חזר לתפוסת הבית או חשיבי כשותפין ופטירי ממע''ב. 3. חלקו רק הנכסים, חייבים בזה ובזה. 4. חלקו רק הבהמה פטורים מהכל, ובבהמה רוב הנכסים הויא כנכסים.
ה. להיכן הולכים הקלבונות 1. לשקלים. 2. לנדבה. 3. ציפוי לקה''ק. 4. שכר שלחנין. 5. הוצאת דרכים.