דף קח
*אכילה בער"פ. *דיני הסיבה.
א. אכילה בערב פסח 1. אמרינן במשנתינו שאין לאכול בער"פ סמוך למנחה, ובעי אי היינו סמוך למנחה גדולה ושמא ימשך מלעשות פסח או למנחה קטנה ומשום אכילה גסה דמצה, ומייתי דקאמר אפילו אגריפס המלך שרגיל לאכול בתשע שעות לא יאכל עד שתחשך ש"מ דהיינו מנחה קטנה, ורבותא דאגריפס אף דשעה תשיעית אצלו הויא כשעה רביעית שלנו. 2. שרי להטביל במיני תרגימא בני מעים וירקי. 3. רבא שתה הרבה יין בער"פ מכיון שעושה תיאבון וכדאשכחן שמותר לשתות יין בין הכוסות. 4. רב ששת התענה כל ער''פ, וזהו להו"א משום דאיכא מ"ד שכל ערב פסח ראוי לשחיטת הפסח וקרא בין הערבים היינו בין הבוקר לערב, ודחי דליכא מ"ד כזה אלא טעמיה משום שהיה איסטניס.
ב. דיני הסיבה 1. מצה צריכה הסיבה כבן חורין, ומרור א''צ דהוי זכר לעבדות. 2. צריך להסב בשתים מתוך ארבעת הכוסות, וזהו קמאי דמתחילה החירות או בתראי שהרי בראשונות אומר עבדים היינו, ולהלכה מיסב בתרוייהו. 3. פרקדן וימין, אינה הסיבה ואף איכא סכנה. 4. אשה, אצל בעלה א''צ ואשה חשובה צריכה. 5. בן אצל אביו צריך להסב, תלמיד אצל רבו בתורה א"צ אבל שוליא ושמש צריכים להסב.
שאלות לחזרה ושינון
א. אכילה בערב הפסח ומ"ט (4)
ב. דיני הסיבה (5)