דף צב
*פסח יחיד ואשה. *העמידו דבריהם.
א. לרבי יהודה אין שוחטין קרבן פסח על היחיד שנא' לא תוכל לזבוח באחד רבי יוסי שרי מאיש לפי אכלו וקרא באחד אתי לבמה, ומייתי דין אשה בפסח 1. לרבי יהודה שוחטין בראשון בפני עצמן שנאמר במכסת נפשות אבל אין עושים חבורת נשים ועבדים משום פריצותא, ובשני נעשות טפילה שנאמר חטאו ישא האיש ההוא ואהני ככל חקת הפסח לטפילה. 2. לרבי יוסי אף בשני שוחטין על האשה בפ"ע שנאמר בפסח ראשון במכסת נפשות ובשני ונכרתה הנפש, וחטאו ישא האיש אתי למעוטי קטן. 3. לר"ש בראשון עושין אותה טפילה שנאמר איש לפי אכלו ואהני במכסת נפשות, ובשני כלל לא דנתמעט מחטאו ישא האיש, וכן קאמר דפסח מצה ומרור בראשון חובה ומכאן ואילך רשות ובפסח ראשון אנשים חובה ונשים רשות.
ב. גזירות חכמים במקום כרת דקרבן פסח 1. העמידו דבריהם: ערל נכרי שמל בערב פסח, לב"ש טובל ואוכל לערב ולב"ה הוי כפורש מן הקבר ונדחה לפסח שני וצריך הזאה שלישי ושביעי גזירה שמא הוא טמא ויתיר לעצמו בשנה הבאה, אבל ישראל שמל בער"פ לכו"ע אוכל לערב. 2. הזאה לא דוחה שבת. 3. אזמל מילה אסור להביאו בשבת דרך חצירות אף שבגלל זה נדחה מפסח. 4. לא העמידו: במשנתינו אונן לפני שנקבר המת שוחטין עליו והוא טובל ואוכל לערב פסח דהוי כרת אבל לא קדשים דהוי עשה. 5. מצורע שראה קרי והוא טבול יום מכניס את בהונותיו ע"מ שיוכל לאכול מהפסח ומדאורייתא אין בכך אפילו עשה. 6. בודקין בית הפרס של דבריהם שנחרש בו קבר ע"י שמנפח או שאם נידש ברגל עובר משא"כ לתרומה דימתין או יקיף.
הדרן עלך פרק שמיני!
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בשחיטת פסח על היחיד ודין אשה בפסח (3)
ב. גזירות חכמים במקום כרת דקרבן פסח (6)