דף צ
*ממון המינוי. *שחיטה על הטמאין.
א. הממנה אחרים על פסחו המעות חולין ולא הוי הקדש על הקדש, להו"א כריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים ולמסקנא כרבי דפסח ממון בעלים, דדרשינן החייהו משה וזהו לת''ק כדי אכילה ולרבי כדי מקח. והלקיחה 1. עצים לצליתו שרי לכו''ע, דהוי לתקנת הפסח. 2. במצה ומרור לרבי שרי ובדעת רבנן פליגי אמוראי אם ג''כ נחלקו או דמודו דשרי כיון דהוי הכשירו דפסח. 3. ליקח חלוק או טלית לרבנן אסור ובדעת רבי פליגי אמוראי אי אוסר או שרי שע"מ כן הקדישו ישראל מעות פסחיהן.
ב. שוחטין את הפסח על טבול יום כגון זב בשביעי ושומרת יום ונדה בשמיני, ושוחטין על מחוסר כיפורים כגון זב וזבה בשמיני, ועל טמא שרץ לעולא שוחטין דחזי לערב ולרב אין שוחטין דמחוסר מעשה טבילה. והשמועות 1. איש כי יהיה טמא לנפש לרב איירי בטמא מת בשביעי שלו שנאמר שלא יכלו לעשות את הפסח ביום ההוא אבל למחרת יכול לעשות וזהו כמו טמא שרץ ש"מ שפסול מדאורייתא ולא מדרבנן משום גזירה שמא יפשע. 2. במשנתינו שוחטין על זב בשביעי שלו, לרב איירי שטבל ומהני מכיון דשמשא ממילא ערבא, ולעולא אף בלא טבל. 3. זב ראה שלש ראיות שוחטין בשמיני שלו, לרב קמ"ל אפילו שהוא מחוסר כפרה, ולעולא קמ"ל דסמכינן על הכהנים שיקריבו.
שאלות לחזרה ושינון
א. הלקיחה במעות המינוי על הפסח והמח' (3)
ב. מתי שוחטים על הטמאין והשמועות (3)