דף עח
*מיעוט עמוד. *אילן ואשירה לסולם. *חריץ.
א. כיצד ממעטים עמוד שגבוה עשרה טפחים ורחבו ארבעה טפחים 1. יתד כל שהוא, ופליגי אי בעינן שיהא גבוה שלושה טפחים או סגי בכל שהוא, ולרב אשי אף גבוה לא מבטל כיון דיכול להשתמש ע"י תליה. 2. מלאו ביתידות אינו מיעוט, כיון דמנח מידי ומשתמש דומיא דצירוף בור וחולייתו.
ב. בעי בעשיית סולם מאילן ומאשירה 1. לר"נ בר יצחק אילן לרבי שרי דלא גזרו בשבות בין השמשות ולרבנן אסור דגזרי, ואשירה לרבי יהודה שרי דמתיר לקנות בית באיסורי הנאה ולרבנן אסור. 2. בעינן למימר דבאילן רבי יאסור כיון שלא ראוי לכל היום ורבנן יתירו דרק אריא רביע עליה, ובאשירה רבי יהודה יאסור כיון שניחא לו שישמר ורבנן יתירו דהוי פתח אלא אריה רביע עליה. 3. לרבה לכו"ע אילן מותר ואשירה אסור. 4. לרב חסדא אילן אסור כיון שאיסור שבת גרם לו ואשירה שרי דהוי איסור דבר אחר, ובדף פ מייתי פלוגתא בלחי אשירה דמיכתת שיעוריה.
ג. הפסקת חריץ שבין שתי חצירות 1. תבן, מהני למחיצה כגון בין שני בתים, אבל לחציצה בבור מהני רק בביטלו. 2. עפר סתם בטל ומקשינן לגבי טומאה בבית שמלאהו עפר דבעינן שיבטלו בסתמא, ומתרצינן דלרבי יוסי סתמא בטל או דבשבת מבטל אפילו ארנקי, או דחריץ עומד לסתמו משא"כ בית. 3. נסר ממעט, בהעמידו לרחבו ברוחב ד', ואם נתנו לארכו סגי בכל שהוא.
שאלות לחזרה ושינון
א. כיצד ממעטים עמוד שגבוה עשרה טפחים ורחבו ארבעה טפחים (2)
ב. האיבעיא בעשיית סולם מאילן ומאשירה (4)
ג. הפסקת חריץ שבין שתי חצירות (3)