פרק תשיעי אמר רבי עקיבא
דף פב
א. טומאת ע''ז לרבה לכו''ע מטמאה במשא כנדה ופליגי אי מטמאה גם באבן מסמא, ולר''א לכו''ע אינה מטמאה באבן מסמא ופליגי אי מטמאה במשא. והשמועות 1. לרבנן ע''ז כשרץ, ולרבה לומר דלא מטמאה באבן מסמא. 2. ע''ז ונכרים הם ולא הסיטן, אמרינן דכל אחד מתרץ לטעמיה ונכרי מטמא באבן מסמא כמו זב וקשיא א''כ מאי הן, אלא הם שהסיטו אחרים וכגון בכף מאזנים.
ב. היקש ע''ז 1. לשרץ דאינו במשא. 2. נדה דלא לאברים. 3. מת דאינו כעדשה. ולא אמרינן לחומרא שיטמא שרץ כעדשה, נדה באבן מסמא, ומת באהל, משום דבמילתא דרבנן אזלינן לקולא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בדעת ר"ע ורבנן בטומאת ע"ז, והשמועות (2)
ב. היקש ע"ז לקולא ולחומרא ומ"ט (3)