דף לג
*קדשים שמתו. *הנקברים והנשרפים.
א. קדשים שמתו, קדשי בדק הבית לרבנן היו בכלל העמדה והערכה ולכן יקרבו ולר''ש יפדו, וקדשי מזבח לר''ש יקרבו ולרבנן לרבי יוחנן יקרבו ולר''ל יפדו. והשמועות 1. במשנתנו ר''ש קאמר קדשי בדה''ב שמתו יפדו, לר''י הוצרך לפרש במאי פליג, ולר''ל דרבנן אמרי רק בבדה''ב לא קאמר בסתמא דיפדו כיון דלא ידע מאי קסבר ת''ק. 2. תניא בסיפרא כרבי יוחנן דקאמר שצריך העמדה והערכה בבהמות שנפדין על מום קבוע והיינו קדשי מזבח, וסתם סיפרא רבי יהודה. 3. הפסוק והעריך הכהן בין טוב ובין רע, לרבנן איירי בקדשי בדה''ב שאינו חלוק בין תם לבע''מ ונאמר אותה, ואתי למעוטי לר''ל קדשי מזבח ולר''י בע''מ מעיקרו וללוי שמצריך קבורה גם בבע''מ קשיא. ולר''ש הפסוק קאי על קדשי מזבח שחלוק בין טוב לרע ואותה למיעוטי בד''ה. 4. מתו בע''מ לרבנן יפדו וזהו קדשי מזבח, ר''י מעמיד בבע''מ מעיקרו דהוי בדה''ב ולכן ר''ש לא פליג, ולר''ל ה''נ פליג ר''ש. 5. לר''ל אליבא דרבנן קדשי מזבח שקדם הקדישו את מומן יפדו, אין להוכיח דפודין את הקדשים להאכילן לכלבים, דדלמא איירי בעבר ושחטן דתניא לר''מ יקברו ולחכמים יפדו. 6. לר''ש תמימין יקברו הויא מעלה כיון שהיו ראויין להקרבה כדין המתפיס תמימין לבד''ה דנפדין למזבח. 7. ר''י קאמר דבע''מ מעיקרו שהוקדש הוי כקדשי בד''ה ולכו''ע נפדה, הא דאמרינן דהוי בכלל העמדה והערכה ונקבר אתי כתנא דבי לוי.
ב. דיני הנקברים והנשרפים 1. אלו הן הנקברין: קדשים שהפילו, אשה שהפילה שליא, שור הנסקל, עגלה ערופה, צפורי מצורע, שיער נזיר טמא ובטהור ישרף, פטר חמור, בשר בחלב, חולין שנשחטו בעזרה ולב''ש היא בשריפה. 2. אלו הן הנשרפין: חמץ בפסח וכר''י, תרומה טמאה ערלה וכלאי הכרם אוכליהן בשריפה ומשקין בקבורה ומותר להנות מתרומה שנשרפת, קדשים שנשחטו חוץ לזמנן ומקומן, אשם תלוי ולר''י יקבר, חטאת העוף הבאה על הספק ולר''י ינתחנה ויטילנה לאמה ומתגלגלת לנחל קדרון. 3. הנשרפין לא יקברו, ולת''ק אף הנקברין לא ישרפו ולר''י שרי. וטעמא דת''ק כיון שהנקברין אפרן אסור ונשרפין אפרן מותר, והא דאמרינן דאפר הקדש לעולם אסור זהו בנפלה דליקה בעצים מאליה בלא מועל ולכן לא יצא לחולין או בתרומת הדשן דילפינן מקרא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בקדשים שמתו והעמדה והערכה והשמועות (7)
ב. דיני הנקברים והנשרפין (3)