דף ו
*דומה במקצת לאמו. *היוצא מטמא ומטהור. *שתיית חלב.
א. עז שילדה מין רחל חייבת בבכורה אם יש בה מקצת סימנין, ובעי מה דין חמור בפרה דתרוייהו שייכי בבכורה, סוס בחמור דתרוייהו מין טמא, וסוס בפרה האם סימנים מילתא. ומייתי 1. בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה חייבת, שמעינן רק מין חמור במעי פרה. 2. חמור שילדה מין סוס פטורה ואם יש בו מקצת סימנין חייבת, דחי דזה קאי על חמור בפרה, וסוס בחמור איצטריך לאשמועינן דפטור כיון דתרוייהו אין להם קרנים ופרסותיהם קלוטות אימא הוי חמור אדום בעלמא וליחייב קמ''ל.
ב. אמרינן במשנה היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור, והדינים 1. טהור היוצא מן הטמא אסור, שנאמר אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה. 2. טמא הבא מן הטהור, לרבנן שרי שנאמר גמל טמא הוא, ור''ש אוסר שנאמר פעמיים גמל ודריש לרבות הנולד מפרה. 3. ילפינן דחָלב בהמה טמאה אסור, לרבנן מיתורא דגמל ולר''ש מאת הגמל וכמאן דדריש אתין. ואיצטריך קרא למ''ד דם נעכר ונעשה חלב מכיון שההיתר של חלב בהמה טהורה הוא חידוש, ולמ''ד איבריה מתפרקין נימא דזהו אבר מן החי שמותר.
ג. היכן מצאנו שחַָלב של בהמה טהורה מותר בשתיה 1. מאיסור בשר בחלב, דלמא חלב לחודיה מותר רק בהנאה ולא בשתיה, ואף לר''ש איכא הבדל שלא לוקין על בישולו. 2. מהא דבפסולי המוקדשין הותר בשר ולא חלב, ודחי דלמא דחולין שרי רק בהנאה. 3. ודי חלב עזים ללחמך, דלמא לסחורה. 4. למסקנא ישי שלח עם דוד עשרה חריצי חלב לשר האלף, ואין סחורה במלחמה. 5. מזה שהפסוק משתבח שא''י זבת חלב ודבש. 6. מהפסוק לכו שברו יין וחלב.
שאלות לחזרה ושינון
א. הספיקות בחיוב בכור כשדומה לאמו במקצת, והראיות (2)
ב. דיני היוצא מטמא ומטהור (3)
ג. מנין שחלב של בהמה טהורה מותר בשתיה (6)