דף ב
*חלק לגוי. *מכירת עובר. *בהמה לעובריה.
א. פטר חמור שיש לגוי חלק בו פטור מן הבכורה שנאמר בישראל, המקרים והצריכותא 1. הלוקח עובר חמורו של גוי. 2. ישראל המוכר לגוי אע''פ שאינו רשאי, וקמ''ל דאין לקנסו אף שמפקיעו מקדושה. 3. המשתתף עם הגוי לאפוקי מר''י שמחייב, ור''י יליף מהפסוק כל בכור דמשמע כל דהוא או לגרוע דא''צ רובא, ופסקינן כחכמים. 4. ישראל המקבל חמורה ששייכת לגוי והוא מגדלה ומתחלקים בוולדות, ונכתב אגב סיפא. 5. ישראל הנותן לגוי בקבלה, וקמ''ל דלא קנסינן אף שהגוף שייך לישראל.
ב. רבי יהודה מתיר למכור לגוי בהמה שבורה, לל''ק בעינן האם ר''י מתיר בעובר או שאוסר משום דלאו אורחיה, ולל''ב אמרינן לימא שהמשנה האוסרת בעובר אינה כר''י שמתיר בשבורה. והשמועות 1. המוכר לגוי אע''פ שאינו רשאי ור''י אינו חולק, ודחי דהרי אף בשותפות ר''י פליג ולא נכתב. 2. לר''י ישראל הנותן בהמה לגוי בקבלה אע''פ שאינו רשאי קונסים אותו עד עשרה בדמיו לפדותה מהגוי ויתן את דמיו לכהן, ודחינן דאיירי שנתן לגוי בהמה מעוברת וקנסינן על העובר מיגו דקנסינן על הבהמה. 3. למסקנא טעם ההיתר לר''י בשבורה הוא כיון שלא יכולה להתרפאות, ש''מ דעובר אסור כיון שיכול להתרפאות.
ג. בגמ' בעי האם במכר לגוי בהמה לעובריה קנסינן לפדותה, והצדדים דשבורה לא אתיא לאיחלופי משא''כ שלימה, ומאידך שבורה פסקה מיניה. והשמועות 1. חכמים אמרו לר''י דשבורה מרביעין עליה ויולדת ש''מ דטעמא משום עוברים, ודחי דחכמים אמרו לדבריו דר''י, והשיב להם לכשתלד כיון דאינה מקבלת זכר. 2. במשנתנו הנותן בקבלה לא נאמר אע''פ שאינו רשאי, ודחי דה''נ לא נאמר בשותפות אף שאסור משום לא ישמע על פיך, אלא נכתב גבי מכירה דעיקר וה''ה לאינך. 3. לר''י קנסינן מי שנותן לגוי בקבלה, ודחי דאיירי בעובר שכבר במעיה.
שאלות לחזרה ושינון
דף ב
א. המקרים בחלק הגוי בפטר חמור, והצריכותא (5)
ב. השמועות בדעת ר"י במכירת עובר לגוי (2)
ג. הצדדים אם קנסו במכר לגוי בהמה לעובריה, והשמועות (3)
דף ג
*הקנס במוכר לגוי. *הקמ"ל בנדמה.
א. גובה הקנס במוכר לגוי ומ''ט 1. בבהמה גסה לל''ק דר''ל עד עשרה בדמיה ולל''ב עד מאה. 2. בעבד כנעני לריב''ל לל''ק עד מאה כיון שמפקיעו ממצוות ולל''ב עד עשרה, והטעם להו''א שבפדייתו חוזר אליו ולמסקנא דהוי מילתא דלא שכיחא. 3. הנותן בקבלה עד עשרה, כיון דלא פסקה מיניה.
ב. החלק של הגוי בבהמה שפוטר מן הבכורה, פליגי האם מום קל או דבר שעושהו נבילה או דבר שעושהו טריפה. והשמועות 1. המ''ד נבילה סובר שטריפה חיה, לכן לא סגי. 2. בעי למימר דלא פליגי וקאמר אזן בעובר ונבילה באמו, ודחי דלא שנא ופליגי בתרוייהו. 3. מקשינן דנפל קדוש בבכורה אפילו שאינו יכול לחיות, ודחי דלא מעורב בו חולין. 4. רב מרי הקנה אוזן לגוי משום חשש תקלה ואת הוולד אסר בגיזה ועבודה וגם נתנו לכהן ואפ''ה מתו מקנהו, והסיבה כיון שהפקיע מקדושת כהן או שעל ידו באו לידי תקלה דחשבו שעשה מילתא בעלמא.
ג. רבי יוחנן קאמר דסגי למכור לגוי מום קל בכדי לפטור מהבכורה, ורחל שילדה מין עז פטורה מהבכורה. והשמועות 1. א''צ להשמיענו דשינוי הוי מום, דכבר תניא פיו דומה לשל חזיר פטור מהבכורה, ודחי שנשתנה לדבר שאינו קדוש בבכורה. 2. עינו אחת גדולה כשל עגל פטור אף דהוי דבר שקדוש בבכורה, ודחי דפסול משום שרוע ולא משום שינוי. 3. שתי עינים גדולות או קטנות מהרגיל הוי מום רק באדם דבעינן שוה בזרעו של אהרן אבל בבהמה אינו מום, ש''מ דבאחת גדולה טעם הפסול משום שרוע, ודחי דטעמא משום שינוי, ובתרוייהו גדולות או קטנות אינו נחשב שינוי אלא זה מבריותא או כחישותא.
שאלות לחזרה ושינון
דף ג
א. גובה הקנס במכר לגוי, ומ"ט (3)
ב. החלק של הגוי שפוטר מבכורה, והשמועות (4)
ג. דברי רבי יוחנן, ומדוע נצרך להשמיענו שנדמה הוא מום (3)