דף עו
*ארכובה וצומת הגידין. *בשר ושבירת העצם.
א. הטריפות בארכובה וצומת הגידין 1. נחתכו רגליה מהארכובה ולמטה כשירה ולמטה פסולה, לל"ק דר"י בארכובה תחתונה וקשיא א"כ מאי איצטריך שניטל צומת הגידין, ולל"ב וכן לעולא איירי בארכובה העליונה. ומכאן שאין מדמין טריפות להדדי, שהרי אם חותכה למטה טריפה ולמעלה כשירה. 2. ניטל צומת הגידין טריפה, ופליגי היכן התחלת חיותן: לאחר שיוצאים מהעצם, היכן שאדוקין בעצם, מן הערקוב ולמעלה, כנגד הערקוב עצמו ונדחה, או ממקום שצומתין ונראין גיד אחד עד היכן שמתפשטין. 3. אורך הצומת, בשור ארבע אצבעות, בבהמה דקה בולטים קשים רחבים ולבנים או צלולין, ובעופות ט"ז חוטין. 4. פליגי האם צריך שישתייר רוב בנין ורוב מנין, או דסגי ברוב בנין או רוב מנין, או ברוב גיד אחד, או דסגי שישתיר כחוט הסרבל.
ב. נשבר העצם שחיטתו מתירתו באכילה רק אם הבשר קיים, והדינים 1. המשנה איירי לכו"ע למטה מן הארכובה, ולמעלה לרב כל הבהמה אסורה והאבר מטמא במשא, ולשמואל רק האבר אסור וקשיא כיצד אבר שחיה ממנו מוטל באשפה והבהמה מותרת, ולמסקנא שמואל חזר בו. 2. נשבר העצם ויצא לחוץ מותר אם עור ובשר חופין את רוב עביו ורוב הקיפו. 3. הצירוף לבשר, לל"ק סגי בעור ללא בשר ולל"ב עור מצטרף לבשר, ובעי שיהא חצי בשר כדאשכחן לגבי בר גוזלא או דלמא התם משום דרכיך ולעולם בעינן רוב בשר ורק מיעוט עור מהני. 4. גידין שסופן להקשות דעת רבי יוחנן דדינם כבשר לענין קרבן פסח ואמרינן דה"נ הכא דינם כבשר, ודחינן דכיון דהוי איסורא דאורייתא יש לחוש לר"ל דסובר כבשר, ואף דבעלמא הלכתא כר"י מיהו בהא הדר ר"י.
שאלות לחזרה ושינון
א. הטריפות בארכובה וצומת הגידין (4)
ב. הדינים בנשבר העצם (4)