דף פו
א. דיני הגונב והנגנב ומנין 1. וגונב איש ומכרו, אתי לאשה שגנבה בין איש ובין אשה. 2. ומת הגנב ההוא, אתי לאשה שגנבה אשה. 3. כי ימצא איש גונב נפש מאחיו, אתי לאיש שמכר איש, וי"א דאתי אף לאיש שגנב אשה גר ועבד משוחרר וקטן. 4. מכר את הנגנב לקרוביו חייב, ולר"ש פטור כיון שלא הוציאו מרשות אחיו. 5. גנב את העבד פטור. 6. גנב מי שמצוי בידו כגון בנו ותלמידו, לרבנן פטור שנאמר ונמצא בידו ולרי"ש בריב"ב חייב. 7. חצי עבד וחצי בן חורין, ר"י מחייב משום דאיכא תרי מיעוטי בני ומבני ישראל ש"מ דאתו לרבות, ולחכמים חד מיעוטא איצטריך לפטור גונב עבד, להכי חצי עבד אימעיט והגונבו פטור. 8. לא תגנוב שבעשרת הדברות, אתי בדבר הלמד מעניינו לאזהרת גונב נפש. 9. לא ימכרו ממכרת עבד, אתי ללאו דמכירה.
ב. דין עדים שהוזמו 1. עדי גניבה בנפש, לחזקיה פטורין כר"ע דחשיב לה חצי דבר, ולר"י נהרגין דהוי אתחלתא דמכירה, וכרבנן דדבר ואפילו חצי דבר. 2. עדי מכירה, לל"ק ה"נ פליגי, ולל"ב אף לחזקיה נהרגין. ומייתי מזה שסובר עדי גניבה שהוזמו לוקין כ"ש שהגנב לוקה, לכן יכולין עדי הגניבה לומר שנתכוונו להלקותו, ועדי המכירה נהרגין כיון שהם עשו את כל הדבר. 3. בבן סורר ומורה: עדים הראשונים שגנב ושאכל לכו"ע אין נהרגין, מתוך שיכולים לומר שבאו להלקותו. 4. עדים האחרונים שגנב ושאכל פעם שניה לכו"ע נהרגין, מתוך שיכולים הראשונים לומר להלקותו באנו. 5. שנים אומרים בפנינו גנב בשניה ושנים אומרים בפנינו אכל בשניה, מחלוקת ר"ע ורבנן בדין חצי דבר. 6. כשבאו עדי מכירה בלא עדי טביחה אין נהרגין מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי, וקמ"ל אפילו שבאו אחריהם עדי גניבה ומרמזי רמוזי, ופטורים גם לרבנן דמחייבי על חצי דבר משום דרמיזה לאו כלום היא.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני הגונב והנגנב ומנין (9)
ב. דין עדים שהוזמו, ומתי נחשב חצי דבר והפטור בזה (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com