הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון רבי דוד לאו, יוצא היום (חמישי) בהוראת שעה להתיר קיום חתונה בימי ספירת העומר הקרובים, שבהם נהגו היתר לפי חלק מהעדות.
הרב לאו מציין כי "הבקשה שהגיע אלי אינה להתיר להינשא במשך כל ימי הספירה אלא אך ורק לאותם ימים שיש שנהגו בהם היתר גם לפי מנהג של בני עדה אחרת".
This browser does not support the video element.
"ואדגיש", מוסיף הרב הראשי, "המדובר הוא למי שדחו את חופתם. מי שכבר ערך חופה יקיים את אירוע השמחה במועדים הקבועים. כהוראת שעה לשנה זו בלבד אני מאשר את הבקשה, רק לגבי ימי ספירת העומר הבעל"ט".
במכתבו, כותב הגר"ד לאו כי "המאבק נגד נגיף הקורונה השפיע רבות על מהלך החיים הרגיל והתקין של כולם. הדבר פגע מאד בזוגות שאמורים להינשא בימים אלו. הוריתי שלא נכון הדבר לדחות את טקס עריכת החופה ויש לקיים את זה גם במספר מצומצם של נוכחים. את מסיבת הנישואין ניתן לערוך בשלב מאוחר יותר, כשהדבר יתאפשר. עדיין אני מציע לזוגות להקדים את החופה ולקיימה טרם החג, ולעבור את התקופה ואת חג הפסח כזוג נשוי כדת משה וישראל. לצערי, יש כאלה שהחליטו כן לדחות את טקס עריכת החופה.
"מתוך הנחה שתוך תקופה, בסייעתא דשמיא, נחזור לשיגרה, פנו אלי זוגות ובעלי אולמות ובפיהם בקשה שבשנה זו ננהג לקולא. היות שישנם מנהגים שונים באילו ימים מותר להתחתן בימי ספירת העומר, להתיר למי שנוהג כמנהג בני אשכנז להתחתן בימים שמותר להתחתן בהם לבני עדות המזרח, וכן להיפך".
במכתבו, מצטט הרב שני פוסקים שכהנו כרבנים ראשיים לישראל שהתירו את הדבר בתנאים מסויימים. "הראשון, הרב הראשי הגרי"א הרצוג זצ"ל בספרו היכל יצחק (או"ח סי' נג) התיר להינשא ביום י"ד באייר – פסח שני, וזאת בשל העובדה שמדובר במי שלא קיים מצוות פריה ורביה והיה זה זמן קצר אחרי השואה. כמו כן הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו יביע אומר (ח"ה סי' לח) הכריע וז"ל: 'אם יש צורך ושעת הדחק רשאי לערוך נישואין בחופה וקידושין בתוך ימי הספירה, אם עדיין החתן לא קיים פריה ורביה'".
בסיום מכתבו מציין הרב כי "כהוראת שעה לשנה זו בלבד אני מאשר את הבקשה, רק לגבי ימי ספירת העומר הבעל"ט. אברך את הזוגות האמורים להינשא שיהא ביתם מלא ברכת ה'".