כיכר השבת

פינת הצרחנות

האתר שמוותר על מיליון לקוחות עם כרטיס דיירקט

תלונה שקיבלנו בדסק 'התוכנית הכלכלית' מספרת על כך שבאתר 'אקספרס מהדרין' לא ניתן לרכוש עם כרטיסי 'דיירקט' • מה זה הכרטיס הזה, מי משתמש בו ומדוע יש מקומות שלא מכבדים אותו? • צפו בפינת הצרחנות (הכלכלית)

| 7 | כיכר השבת |

This browser does not support the video element.

השבוע ב'פינת הצרחנות' ב'תוכנית הכלכלית' - פניה של גברת שהתלוננה על כך שלאחרונה נתקלה בהודעה באתר - 'אקספרס מהדרין' כי אינם מכבדים כרטיסי דיירקט.

מה זה דיירקט שגם ידוע בשם 'דבייט קארד'?

במדינת ישראל יש מעל מיליון איש שלא משתמשים בכרטיס אשראי רגיל. חלקם הגדול לא יכולים בגלל הגבלות של הבנקים, אבל יש כאלו מתוך החלטה של התנהלות כלכלית נבונה. הפתרון שלהם הוא כרטיס הדיירקט, שבעצם מונע ממכם את האפשרות להיכנס למינוס.

אחד מהאנשים שהחליט להשתמש רק בכרטיס מסוג זה הוא ידידי איש החינוך יוסף בהר אשר הראה לי את הכרטיס 'אפ קארד' שלו.

שלום יוסף, מה הסיפור עם הכרטיס הזה?

"זה אפ כארד, זה כרטיס נטען בלי שם, זה כמו כסף מזומן. בכל פעם הוא צריך להיכנס לבנק להטעין את הכרטיס עד סכום של אלף שקל ולשלם".

ולמה עשית את זה?

"זה תחליף מזומן. אני השתמשתי בכרטיסי אשראי זה גרר אותי להתנהלות כלכלית לא נכונה וידעתי שאני צריך להתנהל רק עם כסף מזומן, אבל זה לא יעיל ולא נוח כי אתה צריך להוציא כסף אז החלטתי להשתמש בכרטיס הזה שאפשר גם לתת אותו לילדים עד גיל 14, בגלל שאין עליו שם וגם אי אפשר לגנוב לך מהחשבון, צריכים את הסיסמה שלך לבנק כדי להוציא כסף".

ומה החיסרון שלו?

"שכל הטענה עולה כסף, שלוש וחצי שקל בבנק הפועלים".

לא נורא, אולי אתה משלם על הטענה, אבל זה מה שהיית משלם על המינוס בבנק...

"על המינוס הייתי משלם הרבה יותר".

ספר לנו...

"בגיל 24 נכנסתי למינוס של יותר מרבע מיליון שקל. בגלל האשראי, הייתה לי הלוואה גדולה שאני משלם כ-8 אחוז בשנה, שזה המון, אבל אני כבר מסיים אותה".

ואיך יצאת מזה?

"עם הרבה עבודה קשה, הורדנו עלויות של דיור ולמדנו התנהלות כלכלית נבונה, היינו פעמיים בפעמונים".

ואיפה הכרטיס הזה מגביל אותך?

"ברכישות גדולות, נניח אם אני רוצה לקנות מכונת כביסה אני צריך להטעין כמה פעמים או לשלם במזומן. יש גם דברים שאי אפשר לשלם בו, וגם תשלומים וחשבונות קבועים אי אפשר".

לתוכנית הכלכלית המלאה, הכנסו כאן >>>>

כפי שהסביר יוסף, יש כמובן גם חסרונות בדיירקט. אין אפשרות לקנות בתשלומים או לשלם חשבונות חודשיים. אי אפשר להזמין בחו"ל, וגם יש מקומות שלא מקבלים אותו, אחד מהם הוא 'אקספרס מהדרין'.

למה זה ככה? האם זה בגלל הבנקים שרוצים שנשלם על האשראי כדי להרוויח מהחובות שלנו? אולי, אבל לא רק.

מנהלת ברשת הסבירה לנו שבקנייה עם 'דיירקט' מתבצע תפיסת מסגרת בתחילת הקנייה. זה נשאר בערך ל-48 שעות נוספות ולכן מופיע בחשבון חיוב כפול שיורד אח"כ. לדבריה, זה גרם ללקוחות עוגמת נפש. "היו מתקשרים וכועסים והיינו צריכים להסביר לאנשים שייקח יומיים שלושה עד שהם יראו את זה בחשבון".

מה הפתרון?!

לי אישית אין אשראי ואם אני צריך לעשות קניה שאפשר דווקא באשראי אני לוקח מאחי אשראי ומשלם לו במזומן.

אפשר להחזיק כרטיס אשראי שישמש רק למקרים כאלו ולא בשוטף או לעשות קניות בחנויות אחרות שבהם כן אפשר דיירקט.

7 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
6
קודם כל שאפו שתפסת את עצמך ביידים ויצאת מהחובות ולא אמרת יאלה יש לי חובות ומתיאש ונכנס לחובות עצומים יותר גם אני נכנסתי לחובות של 10000 ש"ח בגיל 22 וגם ביטלתי אשראי משתמש במזומ ובדיירקט ומי שזה לא טוב לו יום טוב לו
5
תבדקו גם באתר של רמי לוי אצלי הוא חסם
4
גם חברות ביטוח לא מקבלות דיירקט- על אף שיש כסף בחשבון לגבות הכל במיידי

הצגת כל התגובות

3
לי יש מגיל 15 כרטיס אשראי דירקט של פועלים ואני מזמינה איתו בכול האתרים האפשריים אפילו אלי אקספרס הבעייתיי... ממליצה לכם לעשות אותו... לא נכנסים לחובות וגם לא משלמים בכלל עמלות מי שסטודנט או תלמיד כמובן... ממש מוזר שאמרת שאתה יכול להטעין רק אלף ש"ח כול פעם, כרטיסים נטענים לעניות דעתי זה כרטסי דואר בצ
2
שטויות אין מליון לקוחות עם קרדייט
1
משהו לא מדויק פה. לי יש כרטיס דיירקט והוא פשוט עובד במקום צ'ק. משלמים איתו בדיוק כמו בכרטיס אשראי, אבל הסכום יורד ישר מהחשבון. אפשר לשלם איתו גם בטלפון, גם בקנייה באינטרנט וגם בהוראות קבע (תשלומים חודשיים), ואפשר לשתמש בו להוציא כסף מהכספומט. הדבר היחיד שאי אפשר לעשות הוא לשלם בתשלומים. לא מבינה מה
לט תוכל לשלם עם דירקט חשבון בזק.
הכלכלית