This browser does not support the video element.
'"וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וְגוֹ' [וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים]" התיר זמומיהם. ר' הונא ור' ירמיה שאל לר' חייא בר רבה: לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של ר' פנחס בן יאיר?
רש"י מסביר שהגמלים של אברהם היו בעלי רסן כדי שלא יגנבו ולא יאכלו רכוש של אחרים. אבל נשאלת שאלה למה הוא היה צריך לרסן אותם ?– אנו למדנו על חמורו של פנחס בן יאיר שהיה ברמה כל כך גבוהה שלא אכל מאכל אסור (כלומר טבל) וכי לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של ר' פנחס בן יאיר? בוודאי שהבהמות של אברהם לא יאכלו מאכל האסור להם (כלומר אוכל של אחרים). מהעובדה שבכל זאת גמליו של אברהם היו מרוסנים אנחנו יכולים ללמוד את החשיבות בלהיות מודל לחיקוי.
אברהם ריסן את הגמלים שלו כדוגמה, כדי ללמד אחרים שעליהם לרסן את החיות שלהם בכדי שלא יגנבו.
מודל לחיקוי חשוב במיוחד הוא המודל של הורים לילדיהם.
דוגמה טובה למושג זה היא הורים העומדים בפינת הרחוב וממתינים עד שהשלט במעבר החציה יורה כי ניתן "ללכת", גם במקרה שאין מכוניות שבאות וזאת כדי ללמד ילד לחצות את הכביש בבטחה. או כאשר הורה מתפלל מתוך סידור למרות שיודע היטב את התפילה בעל פה.