אם תקלידו את המילה "חיסונים" במנוע חיפוש פופולרי באינטרנט, תקבלו הרבה מאוד מידע, לעיתים יותר מדי. האם אפשר להאמין לכל מה שכותבים? האם חיסונים באמת מסוכנים ומיותרים? אספנו עבורכם את המיתוסים הבולטים ביותר - ועימתנו אותם עם העובדות המדעיות. חשוב שתקראו, בשבילכם ובשביל המשפחה שלכם:
1. החיסון נגד שפעת יכול לגרום לשפעת
לא נכון. חיסון השפעת מכיל נגיפים מומתים או מוחלשים שלא יכולים לגרום למחלת השפעת.
הבלבול נוצר כיוון שלא פעם אנשים מתחסנים אחרי שכבר נחשפו לשפעת אבל המחלה עדיין לא התפרצה, כלומר היא ב"תקופת הדגירה", ואז שפעת מתפרצת עקב החשיפה למחלה ולא לחיסון.
לחיסון נגד שפעת יכולות להיות תופעות לוואי קלות וחולפות, כמו רגישות או אודם במקום ההזרקה, כאב ראש, עייפות, חולשה או חום קל במשך יומיים. כל אלו תופעות קלות בהרבה מהמחלה, שמאופיינת בחום גבוה, כאבי שרירים, כאב גרון, שיעול ונזלת במשך כשבוע, ומהווה סיכון לסיבוכים כמו דלקת ריאות.
2. החיסון נגד חצבת גורם לאוטיזם
לא נכון. זהו כנראה המיתוס הכי פופולרי בנוגע לחיסונים. המקור שלו בשנת 1998, אז פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Lancet מחקר של אנדרו וויקפילד, מנתח בריטי שהפך לחוקר, שטען כי חיסון MMR (חצבת, חזרת, אדמת) מגדיל את הסיכון לאוטיזם אצל ילדים.
בחלוף השנים, ולאחר שמחקרים רבים וגדולים ביותר מעשר מדינות שבדקו מיליוני ילדים לא הצליחו למצוא כל קשר בין חיסון כלשהו לאוטיזם, החלו להתברר יותר ויותר פרטים מטרידים לגבי המחקר.
התברר בדיעבד כי הרופא שפרסם את המחקר קיבל כסף מעורכי דין שרצו לתבוע חברות תרופות שייצרו את החיסון, וב־2010 נשלל רישיונו לעסוק ברפואה בבריטניה. עורכי ה־Lancet הסירו את המחקר מהארכיון שלהם וטענו כי הוא היה תוצאה של הונאה.
3. עדיף לפצל חיסונים או לתת רק חיסון אחד בכל ביקור - מספר חיסונים בבת אחת מחלישים את המערכת החיסונית
לא נכון. בחיסונים קיימים חומרים הנקראים אנטיגנים שמעוררים את תגובת מערכת החיסון לבניית מערך של נוגדנים כנגד אותן מחלות נגדן מתחסנים.
עוד כאשר התינוק עובר בתעלת הלידה הוא נחשף לאלפי אנטיגנים. הסביבה שלנו רוויה במיליוני אנטיגנים - על המזון, על המשטחים בהם אנחנו נוגעים וגם באוויר. במילים אחרות, הגוף שלנו ערוך ויודע להתמודד היטב עם המון גירויים מסוגים רבים.
לשם השוואה, בכל החיסונים יש כמה עשרות אנטיגנים בלבד. על־פי הוכחות מחקריות וגם לפי ההיגיון הבריא, מתן מספר חיסונים ביחד לפי המלצות משרד הבריאות לא מעמיס על מערכת החיסון ולא מגדיל את הסיכון לתופעות לוואי.
בנוסף, דחייה של מועד החיסונים עלולה לחשוף את הילד למחלות הניתנות למניעה, וכתוצאה מכך לתופעות לוואי. כאשר ניתן חיסון משולב – למשל לחצבת, לחזרת ולאדמת – המשמעות היא פחות זריקות, ופחות תופעות לוואי העלולות להופיע לאחר כל חיסון בנפרד.
4. צהבת B עוברת דרך דם ונוזלי גוף, אז אין צורך לחסן תינוקות בני יום
לא נכון. נגיף צהבת B אכן חי בנוזלי גוף, בעיקר בדם, אבל ידוע למשל גם על הדבקה בתוך משפחות משימוש משותף במברשות שיניים.
זהו וירוס עמיד מאוד, ששורד ימים מחוץ לגוף ולא צריך הרבה ממנו כדי להידבק. לפעמים אדם לא מודע לכך שהוא נושא את המחלה בצורה מידבקת ויכול להדביק אחרים מבלי לדעת.
הסכנה העיקרית בצהבת B היא שהנגיף עלול לגרום למחלות כמו שחמת או סרטן הכבד, שיופיעו שנים רבות אחרי ההדבקה. מחקרים מראים שככל שנדבקים בגיל צעיר יותר כך עולה הסיכון לחלות בסרטן או בשחמת, ולכן חשוב לחסן תינוקות סמוך ללידה ככל האפשר.
5. כל הילדים האחרים מתחסנים – אני לא צריכה לחסן את הילד שלי
לא נכון. מצב שבו אנשים שלא קיבלו חיסון מקבלים הגנה משמעותית כנגד מחלה מסוימת בזכות כך שרוב האנשים בסביבתם (95%-90%, תלוי במחלה) חוסנו נקרא "חסינות עדר". זה חשוב, כיוון שתמיד יהיו חלקים באוכלוסייה שלא יוכלו להתחסן, למשל תינוקות קטנים, נשים הרות, מבוגרים, ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה.
אז מה הבעיה שגם אני "ארכב על הגל" ולא אחסן את הילד שלי? אפשר לרקוד על שתי חתונות – גם לא להתחסן וגם לקבל הגנה!
קודם כל, זה לא מוסרי לצפות שאחרים יעשו את העבודה בשבילך ואתה תקצור את הפירות. דמיינו שכל הורה יגיד שאת הילד שלו הוא לא מחסן בגלל שיטת ה"סמוך על" - לאט לאט אחוז הלא מחוסנים יגדל וכך "חסינות העדר" תיעלם והרבה יותר אנשים יהיו בסכנה.
שנית, נניח שווידאתם ב-100% שכל אחד מהילדים בגן או בבית הספר של הילד שלכם מחוסן, מה יקרה אם תצאו איתו מחוץ לסביבה הקרובה שלו? נניח לטיול בארץ, בחו"ל, תשבו במסעדה? אתם לא יכולים לוודא כל הזמן שהם מוגנים, נכון?
6. רוב המחלות נגדן מתחסנים עברו מן העולם, אז אין צורך להתחסן
ממש, אבל ממש לא נכון. שמענו על התפרצות חצבת שהתחילה בדיסנילנד בארצות הברית בשנה שעברה ועברה למאות אנשים. גם בארץ יש התפרצויות חצבת, ורק בשנה האחרונה היו עשרות מקרים.
גם מחלת השעלת חיה ובועטת בינינו, בעיקר עקב ירידה ברמת החסינות עם הזמן. אנחנו חיים בכפר גלובלי ואנשים שלא מחוסנים יכולים לנסוע לכל מקום ובכך להעביר מחלות. יש לזכור שלמחלות רבות נגדן מתחסנים יש תקופות דגירה כשהחולה מדביק אך עדיין מרגיש בריא.
על מנת למנוע התפרצויות של מחלות עלינו לשמור על רמת חסינות גבוהה בקהילה. רק כך אין למחלות היכן להתרבות.
7. עדיף לחלות במחלה במקום להתחסן
לא נכון. החיסונים הניתנים כיום בטוחים עם תופעות לוואי קלות וחולפות. לעומת זאת, הסיבוכים של המחלות נגדן מתחסנים עלולים להיות קשים ולגרום לנזק קבוע. אבעבועות רוח, מחלה שעד לא מזמן כולם חלו בה, יכולה להסתבך בזיהום חמור של הפצעים, דלקת במח ואף מוות.
כל מקרי התמותה של שעלת היו בתינוקות שלא הספיקו להתחסן או שההורים סירבו לחסן. הסבים בטח זוכרים את מגפות הפוליו, עם הילדים המשותקים ומכונות ריאה מברזל שהיו מתרחשות בכל שנה לפני החיסון.
כאשר ההורים נותנים חיסון לתינוק, הם למעשה מסכימים לכאורה להכניס חומר זר לתוך הגוף של הילד הבריא שלהם, ולשם כך הם צריכים לדעת שלא מזיקים להם. קריאה לא מבוקרת באינטרנט יכולה לערער את האמונה הזאת. חשוב לפנות בכל שאלה בנושא לפנות לרופא ילדים או לאחות טיפת חלב שלכם, שישמחו לשוחח איתכם על העובדות המדעיות בנושא.
8. אסור לחסן תינוק או ילד שלא מרגיש טוב
נכון חלקית. קודם כל, חשוב להבין שיש סיבה שנקבעו מועדים לחיסונים – המטרה היא להגן על התינוק או הילד מוקדם ככל הניתן מפני מחלות קשות.
לכן, אם מדובר בתופעות קלות כמו הצטננות, שיעול, נזלת, חום קל (עד 38 מעלות) ושלשול קל, ובמיוחד אם מצבו הכללי של התינוק או הילד טוב, והוא חיוני וערני - אין מניעה לקבל חיסון.
במקרים של מחלות חום ובמיוחד במחלות קשות לא כדאי לקבל חיסונים, ורצוי לדחות אותם במספר ימים. בכל מקרה, אם אתם לא בטוחים האם לדחות או לא, התייעצו עם רופא הילדים שלכם.
9. לחיסונים יש תופעות לוואי ארוכות טווח
לא נכון. יש מספר תופעות לוואי שכיחות אצל תינוקות וילדים כתוצאה מחיסונים, אבל רובן קלות וחולפות די מהר - כמו למשל פריחה אלרגית, עליית חום, אי־שקט, בכי, שלשול, והקאות. תופעות לוואי קשות, ובטח תופעות מסכנות חיים, הן נדירות.
חשוב להבין ולדעת שלפני שחיסונים מוצעים לכלל האוכלוסייה, הם עוברים בדיקות קפדניות ומחמירות ביותר לאורך זמן ממושך. יש סיכוי גדול הרבה יותר להיפגע קשה ממחלה שניתנת למניעה על־ידי חיסון, מאשר מהחיסון עצמו.
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז בריאות הילד בחיפה מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל פורום מחלות ילדים באתר כללית