אחת השאלות הקשות ביותר בחיים היא השאלה מה עדיף, משרד בבית או משרד במשרד. הדעות הן לכאן ולשם, בפנים ובחוץ. מה שבטוח זה שיש מה לחקור בעניין. אם זה לא מעניין את מישהו או מישהי מכם, הנכם מוזמנים לעבור לכתבה הבאה שלבטח איננה מתעסקת בשאלות מסובכות של החיים כמו שאלה זו.
סבתי הייתה נואמת שאין כמו לצאת לעבוד. באותה נשימה (זה קצת מוגזם לומר "באותה נשימה", אז בנשימה אחרי) הייתה מדגישה שגם לאנשים שאינם זקוקים לכסף, חשוב מאד לצאת לעבוד. העניין הזה חשוב מאד לסבתא בגלל כלתה המפונקת שבחיים לא יצאה לעבוד וזאת מאחר שבעלה היקר דייוויד היה ביזנס מן רציני שעסק בעסקי "אני-יוצא-למשרד" שנים רבות.
לאף אחד לא היה שצץ מושג מה דייוויד עושה. גם לאשתו לא. גם לו לא. בכל אופן, הגברת לא עשתה כלום בחייה וסבתא התעצבנה מזה ולדעתי קצת קנאה בה. סבתא לא נחה יום בחייה. "אני אנוח כבר בקבר", הייתה צוחקת חסרת שן.
הפלוסים הגדולים בלעבוד במשרד בחוץ הם כדלהלן:
את מתרעננת מחוץ לבית, מה שמביא לידי עור פנים אוורירי ונקי.
את מתלבשת יפה, מה שגורם לך להתלבש יפה וזה נעים לך בנשמה.
את אוכלת פחות, מה שתורם לירידה במשקל (אם את הולכת למשרד ולא נוסעת למשרד, אזי גם ההליכה מורידה. במידה והנך רזה כבר, כל זה לא משנה.)
כשאת חוזרת הביתה, יש לך מרץ לראות את הגדולים וסבלנות לתינוקת שבדרך כלל מתפנקת על הידיים כל היום. במשפחה טוענים שזה פינוק יתר.
הפלוסים הגדולים בלעבוד במשרד בבית הם כדלהלן:
את מארגנת ומוציאה את הילדים בזמן ודבר ראשון שאת עושה אחר כך: נכנסת חזרה לישון לשעתיים לפחות.
את מתעוררת יקיצה טבעונית. מיישרת את הפיג'מה ונכנסת למשרד, מה שגורם לנוחות מרבית בעבודה, מה שתורם לתשואה גבוהה ויעילות רבה במשרד.
אם יש לך רכב בחניה את חוסכת דלק. אם היית אמורה לעבוד במשרד בעיר אחרת, אז את חוסכת עוד יותר דלק. לשיקולך.
כשאת מסיימת יום עבודה, את לא צריכה לדאוג אם יש פקקים או אם הווייז עובד. את גם לא צריכה להחליף לבגדי נוחות כי את כבר בתוכם. אפילו לחלוץ נעלים את לא צריכה כי נעלי הבית שלך מפנקות אותך מהבוקר.
כל זה חוסך המון זמן יקר, שלנו, נשות ישראל, אין.
הפלוס הגדול ביותר בלעבוד בבית הוא עיצוב המשרד.
ברגע שנגיע להחלטה שאנחנו חייבות משרד ולא מספיק לנו השולחן בסלון עם צלחת הקורנפלקס הדביק שהילד השאיר, ברגע זה מתחיל ריגוש וסחרור שאין שני לו.
הבעיה הגדולה היא אם ראית משרד כזה אצל חברה ואת רוצה בדיוק אותו דבר. לא משנה שהיא רואת חשבון ואת בכלל גננת. הצורך הזה למקום שקט שהוא רק שלך, גדול. אין זה חשוב אם בסופו של דבר את תשבי שם על כורסת יחיד נפתחת ותקראי ספר טוב, או תפתרי סודוקו מהעיתון של שבת. אם את פתוחה להצעות ולא התבייתת על משהו שראית, השמים הם הגבול. בערך.
המשרד יכול להיות בחדר שאין בו שימוש, או בפינה בסלון, או אפילו בחדר שינה. אפשר לבקש מהנגר לנגר שולחן כתיבה יפה עם מדפים וארוניות. כמובן שזה תלוי באופי העבודה ובצרכים.
אני מכירה גננת שעשתה משרד בבית ודי הופתעתי, "מה את צריכה משרד?" והיא ענתה לי ששם היא בודקת את הציורים של הילדים ועוד שאלתי, "מה הילדים עושים כשאת במשרד? את מרשה להם להיכנס?", אז היא אמרה, "וודאי, כל אחד נכנס בתורו". מאז אני לא יודעת מיהי.
יש ילד אחד שגר פה בבניין, שפתח למטה בכניסה משרד. הוא תלה שלט: "בנק ומשרד ומכירת משחקים בע"מ". יש לו שם שולחן מתקפל של סוכה וכיסא מתקפל של סוכה ועל השולחן יש קופה וצ'קים ותאמינו לי, לא צריך עיצוב ולא שום דבר. אני רואה אנשים באים, מפקידים, קונים ומתייעצים. הכי נגיש ובמחירים טובים.
ועל זה אמרו חכמים "עשה לך משרד ובנה לך בית" והדברים ברורים.