קוראים לחג הזה חג שבועות בגלל אותם שבעה שבועות מורטי עצבים שנספרים מתחילת ספירת העומר ועד אליו. קוראים אותו חג הקציר בגלל שהיו מביאים קציר חיטים כמנחה להשם ישתבח שמו לעד. ידוע לכל ששם נוסף הוא חג הביכורים כי היו מביאים את הביכורים של האדמה והחיטה לבית המקדש. קצת פחות יודעים אבל זהו גם חג המים, וזאת הסיבה שתמיד ברשתות הצעצועים נערכים בהתאם עם ארסנל משובח של רובי מים מכל הסוגים והמינים.
ויש לו עוד כמה שמות שאולי אתם פחות מודעים להם: עצרת, חג מתן תורה, יום הקהל ויום החמישים. אבל חג הגבינות? חג החלב? זאת התשובה המכשילה שתפיל אתכם יום אחד ב"מי רוצה להיות מיליונר", וזה יהיה מאוד מבאס, כי זה בכלל לא שם נרדף של החג הזה. אז איך זה שלמרות שהחג הזה אמור להיות מזוהה יותר מכל עם שבעת המינים אנשים רבים מעוללים בו לעצמם הרעלת לקטוז? על שום מה ולמה?
ובכן, יש כמה תירוצים לא מספיק חזקים מדוע אנשים משתוללים עם מתכונים לשבועות שיש בהם כמות חלב גדולה יותר מכמות המשקעים שידעה הכינרת מאז קום המדינה – הראשון שבהם הוא שבין הפסוקים הרבים בשיר השירים יש אחד (פסוק י"א בשיר השירים ד') שממשיל את תורת ישראל לחלב ודבש: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך".
הכוונה בפסוק הזה לחלב שינק התינוק משה, ויש כאלה שמחברים את הפסוק הזה עם המנהג לאכול מוצרי חלב דווקא בחג השבועות כזכר לאותו חלב שיצא משד של אם עבריה. אבל היי, חלב אם וחלב פרה זה ממש לא אותו דבר! בכל מקרה משעשעת המחשבה מה היה קורה אם המנהג היה להכין עוגות גבינה מחלב אם. סביר להניח שזה היה מוריד את החג הזה לתחתית רשימת החגים האהובים, במקום השני מהסוף אחרי יום כיפור.
יש את אלה שבכלל מתבססים על הפסוק ממדבר כ"ח: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם". אתם בטח שואלים, אוקי? ואיפה פה כתוב חלב? ובכן, בעלי עין חדה וחיבה אובססיבית מפחידה, על גבול ה-OCD, לראשי תיבות ישימו לב לכתב הסתרים שמרכיב את ראשי התיבות "מחלב" (מנחה חדשה לה' בשבעתיכם...). אוי, זה כל כך חלש.
יש גם את הסיפור הזה שבמעמד הרי סיני בני ישראל יכלו לאכול רק בשר תחת כשרות, אבל הכלים שלהם לא היו כשרים אז הם אכלו רק מאכלי חלב. גם כן, לא נשמע הגיוני. קודם כל, מאיפה הם הביאו חלב באמצע המדבר? בקושי מים יש שם. ואם הכלים לא היו כשרים, אז אי אפשר היה להשתמש בהם לכל פעולה אכילה שהיא. אם כך, איך הם אכלו את מוצרי החלב? עם הידיים? שלא לדבר על איך הכינו אותם. אה, וגם, במדבר חם, אין מקרר ואין קרחומים, אז חלב יכול להתקלקל מה זה מהר. מתכון בטוח להרעלות קיבה המוניות שאף אחד לא ישרוד אחריהן 40 שנה במדבר.
אבל הטיעון שהכי לא עשה לי את זה שאוב מעולם הגימטריה – חלב בגימטריה זה ארבעים (8+30+2), כן? וחג שבועות הוא הרי חג מתן תורה, כן? ומשה הנחוש בילה ארבעים ימים ולילות על הר סיני, כן? אז זהו. אם הגימטריה החליטה שצריך לאכול בשבועות חלב, מי אנחנו שנתווכח?
בקיצור, הקשר בין חג הקציר והביכורים לשלל מתכונים לשבועות על טהרת הלקטוז הוא רופף בהחלט, ולא צריך להיות פוסק גדול בתורה כדי להבין את זה. מספיק לקבל 95 בבגרות בתנ"ך כמוני ולהיטיב לזכור דברים ממש לא חשובים.
שכנעתי אתכם? יופי! אבל מה אוכלים בשבועות אם לא מוצרי חלב? אפשר להיכנס לאתר של נענע – מתכונים לשבועות ולגלות!