מרזל ולבני בחוץ, צדק היסטורי

דב הלברטל (צילום: שלומי כהן, כיכר השבת)

מרזל בחוץ. פייגלין בחוץ. סטרוק בחוץ. זוהי התגלמות הצדק ההיסטורי. וגם התגלמות השכל הישר של הבוחרים. הבחירות סיפקו צדק היסטורי בעוד הקשרים.

הן הוכיחו שהציבור מחפש דמות ביטחונית שניתן לסמוך עליה. הביטחון, ולא הדיור או יוקר המחיה, הוא המטריד את העם.

ביבי נתניהו עולה לאין שיעור על כל אופציה מנהיגותית אחרת. כריזמטי, רפרזנטטיבי ובעל כושר מנהיגות. גם בדור העתיד, אין מי שמתקרב לרמתו. הוא מאוזן, שקול ובעל יכולת עמידה (חוץ משחרור האסירים). בבחירתו הסוחפת, נעשה צדק היסטורי.

צדק היסטורי נעשה גם בדחיקתו של המחנה הציוני, כמעט היעלמותה של מרץ, וירידתה הדרמטית של יש עתיד. זהו סוף עידן הליברליזם. הוכח כי רוב גדול בציבור סולד מרוחן הליברלית. הסטטוס קוו הוא האופציה היחידה ליחסי דת ומדינה.

ש"ס לא הצליחה בבחירות (בניגוד לרטוריקה של דרעי ולמצהלות השמחה) ולא נכשלה. קמפיין השקופים היה כישלון. אך יש צדק בכך שדרעי, שהקים את ש"ס, הביא אותה למרבית הישגיה הגדולים ובנה את מרן הרב עובדיה כדמות מוכרת ומשפיעה בעולם, ישוב להיות מנהיגה היחיד של התנועה. אפילו אטיאס לא שם, כך שהצדק מושלם. בכך נעשה צדק היסטורי.

גם לישי נעשה צדק היסטורי. הוא לא יודע איזה מזל היה לו בכישלונו, מבחינה אישית ומשפחתית. הוא היה הופך למנודה האולטימטיבי. כך עוד פתוחה בפניו אפשרות התשובה. הכישלון מנע שנאה וניכור על בסיס יום יומי.

ישי היה גם מאבד את חרדיותו. היה הופך לחרדל"י כהניסטי. ולמצער, חרדי חדש. הוא הרי ניסה ליצור אידיאולוגיה חרדית חדשה, המקיימת שותפות לכתחילה בין כל הגוונים הדתיים. ועוד טען שזו מורשתו של מרן. מזל גדול שנכשל. הוא היה מאבד את כל עולמו.

צדק היסטורי נעשה בתבוסתן של הנשים החרדיות. הן יוקעו ויודרו על ידי הציבור החרדי. אך עוד נראה מהן צרות צרורות. הן ידליקו משואות ביום העצמאות הבא. יוזמנו לפאנלים ולתקשורת כנציגות הפמיניזם החרדי.

מרזל לא נבחר. איזה צרות היו נגרמות מידי יום עם האיש הזה. דם יהודי היה נשפך. חלילה. כבר כתבתי על כך. גם פייגלין וסטרוק לא נבחרו. גם קיצונים אחרים.

אין מה לומר. זה לא היה צפוי. אך בחירות אלו היו ניצחון הצדק ההיסטורי. ועוד איך. וגם ניצחונו הגדול של השכל הישר. לעיתים גלגל ההיסטוריה מיטיב אתנו. לעיתים זה קורה.