כבר כמה שבועות, שלא לומר חודשים שהמלחמה באוקראינה מתנהלת כמלחמת התשה. אוקראינה הצליחה לכבוש שטחים נרחבים בחזרה, ורוסיה כבר מזמן איבדה את המומנטום שלה. לא רוסיה ולא אוקראינה מצליחות לכבוש שטחים האחת מן השנייה. אז למה בעצם בשבועות האחרונים כמעט ואין שינוי בשטחים הנשלטים?
במשך חודשים של מלחמה עקובה מדם, לכל אחת מהמדינות היו רגעים שיכלו להציג: הצלחנו לכבוש שטחים.
אלא שבשבועות האחרונים המצב הגיע להקפאה מסויימת, והמלחמה עברה למצב של מלחמת התשה, בה עדיין רבים נהרגים - אך כמעט ללא כל הישג צבאי.
ברוסיה היו הראשונים להחלש, אחרי שספגו מהלומה קשה מצבא אוקראינה ומסיוע מערבי גדול, מה שהביא את הרוסים להתחפר בבוץ המלחמה עם חיילים עייפים ובלי אסטרטגיה ברורה. מייד אחריה הגיעה אוקראינה, שממתינה לסיוע נוסף מהמערב ולא מצליחה להשיג פריצת דרך כבר תקופה.
המשותף לשני צדי המתרס: החורף הקפוא מגיע ומקשה עוד יותר על הלוחמים להלחם ולשמור על מורל גבוה.
אז מתי תושג פריצת דרך? האמת, שאין לדעת, אבל באוקראינה פתחו במירוץ נגד הזמן לגייס נשק מערבי נוסף, כשהשבוע הכריזו בבריטניה על אספקת טנקי צ'לנג'ר 2, המכונים הטנקנים שמעולם לא הפסידו בקרב. בלונדון אמרו אולי את המובן מאליו מבחינתה שלאוקראינה, מדובר ברגע חשוב לנצל, לפני שרוסיה מצליחה להתאושש ולהגיע לסבב גיוס נוסף.
וכעת, שאלת מיליון הדולר באשר להמשך המלחמה: מי תהיה הראשונה שתשיג את פריצת הדרך - רוסיה באמצעות ייצור נוסף של כלי נשק וסבב גיוס נוסף - או סיוע מערבי נרחב לאוקראינה.
הצגת כל התגובות