חמישה ילדים קטנים התעוררו בבוקר יום כ"ז שבט לבשורה הקשה מכל - אביהם, הרב שמעון דוב קליין ז"ל, מחסידי תולדות אהרן, השיב את נשמתו הטהורה לבוראו והוא בן 32 בלבד.
"אבא כבר מוחא כפיים," אמר יום קודם לכן הבן הבכור בן העשר בתקווה. "יש לו כח. הוא מתחזק וממש עוד מעט יחזור הביתה".
הילדים האמינו בכל ליבם שאביהם יתגבר על המחלה. הם התפללו והתחננו. "אנחנו מתפללים שהמשיח כבר יבוא וירפא את אבא," אמר אחד הילדים. "רק על זה אני מבקש בשמונה עשרה".
האלמנה והיתומים של הרב קליין זועקים לעזרתנו; תורמים עכשיו!
רק יום לפני פטירתו, כשכוחותיו אזלו, ביקש הרב קליין לראות את ילדיו בפעם האחרונה. הוא חיבק כל אחד מהם, העניק להם סידור קטן במתנה, ונפרד מהם כשדמעות בעיניו.
סיפורו של הרב שמעון דוב קליין ז"ל מתחיל עוד בהיותו חתן צעיר. בדיקות רפואיות שגרתיות גילו כי הוא סובל משחמת הכבד - מחלה קשה ומסוכנת. הפרופסור הסביר שאפשר לחיות עם זה, יש כדורים ותרופות, ואנשים מאריכים ימים גם עם כבד חולה.
רעייתו הצדקנית בחרה להמשיך בשידוך למרות הבשורה הקשה, באומרה כי "הקב"ה סובב שיגלו את המחלה דווקא אחרי האירוסין כדי שהשידוך יצא לפועל".
וכך, מתוך אמונה עמוקה, הקימו בית בישראל וזכו לחמישה ילדים מתוקים. למרות החולשה והאשפוזים התכופים, עבד הרב קליין בהכנת "בתים" לתפילין, עובד עד טיפת דמו האחרונה כדי לפרנס את משפחתו בכבוד.
לפני כשנתיים, מצבו הידרדר והוא נכנס לרשימת ההמתנה להשתלת כבד. לאחר תקופה ארוכה של המתנה מורטת עצבים, החליטה המשפחה לטוס לארה"ב לניתוח השתלה פרטי, כשהם מתכננים למכור את דירתם כדי לממן את הניתוח היקר.
"ואבא יחזור מחוצלארץ בריא?" שאלו הילדים בעיניים נוצצות. התקווה הייתה גדולה. אך כאשר הגיע לבית החולים בארה"ב, התבשר כי כבדו מלא בגידולים סרטניים, יש גרורות בבטן, ואין אפשרות לבצע את הניתוח.
האלמנה והיתומים של הרב קליין זועקים לעזרתנו; תורמים עכשיו!
הרב קליין חזר לארץ, הובהל לבית החולים עין כרם לטיפול אחרון, אך לשווא. ביום שלישי השיב את נשמתו ליוצרה, מותיר אחריו אלמנה צעירה וחמישה יתומים רכים.
עכשיו, כשהאסון התרחש, ניצבת האלמנה הצעירה מול אתגר בלתי אפשרי: לגדל חמישה ילדים קטנים לבדה, להיות גם אבא וגם אמא, גם מפרנסת וגם מתפקדת. ללא מקור הכנסה, לאחר שהרב קליין לא עבד כבר שנה ושעות העבודה שלה הצטמצמו בשל הטיפול בו.
חמישה יתומים, כשהבכור רק בן עשר והקטן בן שנתיים בלבד, זקוקים כעת לתמיכה של כולנו. אין זה עניין של צדקה רגילה - זו הצלת נפשות של ממש.
ברגעים אלו, כשאנו קוראים שורות אלה, ילד בן עשר עומד ואומר קדיש על אביו. אלמנה צעירה עומדת שבורה, תוהה איך תצליח לגדל את ילדיה.
זוהי הזדמנות עבורנו להיות שליחים של הקב"ה, להמשיך את מפעל חייו של הרב שמעון דוב קליין ז"ל: לדאוג שילדיו יגדלו באותה אמונה ושמחה שהוא החזיק בהן, למרות הקושי והכאב.