בימים האחרונים אנו עדים לסערות כלכליות שנובעות בעקבות אמירות הפוליטיקאים שמאיישים את התפקידים השונים או צפויים לאייש בממשלה החדשה. בריאיון עם בכיר בבנק ישראל - ד"ר אייל ארגוב, ראש תחום מקרו ופעילות המשק - אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של מבנק ישראל, במסגרת 'התוכנית הכלכלית', הוא מצביע על הנקודה בה תיעצר עליית הריבית, מסביר מה הסיבה לכך שהכל יקר כאן ומה בעיניו הפתרון.
אני רוצה לקחת אותך לשיעור מבוא לכלכלה. עוד לפני שניגע באמירה כזו או אחרת אני רוצה לשאול על המציאות של בנק ישראל מול כנסת ישראל. תחומי אחריות. מה מותר ומה אסור לגעת? זה רלוונטי במיוחד כשאנחנו מגיעים לאמירות של פוליטיקאים או של שר אוצר כזה או אחר...
"אחת מהחלוקות של תפקידי המוסדות השונים, שהממשלה אחראית על מה שאנחנו קוראים לו מדיניות פיסקלית - כמה כסף להוציא בתקציב, על מי להוציא, למה, ממי לגבות מיסים ולמי להעביר. יש תפקיד אחר שנקרא כלכלה מוניטרית, בכל המדיניות המפותחות ניתן לבנק המרכזי, בנק ישראל, שבו הבנקים קובעים את הריבית במשק במטרה לייצב את רמת המחירים לשמירה על אינפלציה בתחומי יעד קבועים".
זו מטרת העל של בנק ישראל?
"לבנק ישראל יש מספר יעדים שהוגדרו לו על ידי הכנסת שהיא הריבון של המדינה מעל הממשלה. היעד המרכזי נקרא יציבות מחירים כאשר הממשלה מגדירה אותו כאינפלציה של אחד עד שלושה אחוזים. נחדד מה זה אינפלציה - קצב עליית המחירים, עד כמה הערך של הכסף שאנחנו מחזיקים נשחק לאורח זמן, ששטר הכסף שלנו יהיה שווה ויקנה אותו דבר".
הממשלה חילקה בתקופת הקורונה הרבה כסף מתוך דאגה לאזרחים אבל מהצד השני בנק ישראל הוא זה שצריך להתמודד עם זה
"קודם כל התופעה שאתה מתאר שהממשלות שפכו הרבה כסף בתקופת הקורונה, מה שהיה הכרחי לאור המשבר חסר התקדים של הקורונה, שהוציאו הרבה מאוד כסף, אחד התוצאות היה שהמשקים בעולם וגם כאן התאוששו יחסית מהר. ביקושים חזרו וחזרנו לקנות הרבה יותר. ההיצע התאים את עצמו מה שיצר תהליך של אינפלציה בעולם ובישראל. הוא נפגש עם תהליך אחר שקרה בעקבות המלחמה באוקראינה ומשבר אנרגיה שהעלה מחירי סחורות - תהליך אקסוגני (חיצוני) לגמרי שלא בשליטתנו".
אבל דברים כאלו קוראים כל הזמן. עכשיו אנחנו מדברים על סין שיש שם שביתות, בנק ישראל לא לוקח את הדברים האלו בחשבון?
"נכון כל דבר כזה מעיב על הכלכלה העולמית, מדיניות הקורונה האגרסיבית בסין משפיע. שרשראות האספקה העולמיות מושפעות. הרבה מאוד מהמוצרים שאנחנו קונים פה, עברו בסין אפילו שכנראה לא נדע את זה. ברגע ששם יש שיבושים נפגוש את זה כאן בפגיעה בהיצע וזה מביא לתהליך של עליית מחירים. אמרנו שהמנדט שניתן לבנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים, מניעת עלייה מהירה מידי והכלי האפקטיבי הוא באמצעות העלאת הריבית ואת המחיר משלמים משקי הבית".
אני חייב לשאול, העלאת הריבית הולכת לעצור באיזה שלב?
"כרגע אנחנו עדיין רואים עליות של הריבית, אנחנו נמצאים בתהליך, ההפחתה של האינפלציה ומיתון קצב עליית המחירים הוא לא משהו שעושים ביום אחד וזה נגמר. זה תהליך. האינפלציה היא תהליך והעלאת הריבית היא תהליך. אנחנו סברנו לפני חודש וחצי שאנחנו נגיע באמצע או בתחילת 2023 ל-3.5 אחוזי ריבית, היום אנחנו ב-3.25 ואנחנו מעריכים שנצטרך לחצות את ה-3.5. אנחנו בתוך תהליך עליית הריבית מאחר והתהליך האינפלציוני לא הסתיים".
ומה יקרה כשתראו שאנשים לא יוכלו לשלם משכנתאות ולא לגמור את החודש? זה קורה גם בגלל עליית המחירים וגם בגלל המציאות של הריכוזיות וחוסר התחרות במשק הישראלי...
"קודם כל ברור לנו שהתהליך הזה הוא כואב, הוא לא תהליך שהיינו מייחלים לו ואנחנו מבינים את הכאב של הציבור, בוודאי זה שנפגע. אני מסתייג מהאמירה שלך על זה שמשקי בית יקרסו ואנשים לא יוכלו להחזיר משכנתאות. המערכת הבנקאית נתנה לאורך השנים משכנתאות זהירות ושמרניות ואנחנו עוקבים אחרי מערכת הבנקאות ורואים שבאופן כללי משקי בית יכולים לעמוד בהתחייבויות. זה יבוא עם עלות מסוימת, משק בית תעלה לו עלות המשכנתא וברור לנו שיצטרכו לעשות שינויים בסעיפי הוצאה אחרים. זה חלק מהתהליך הכללי שבו באמצעות העלאת ריבית אנחנו פועלים למיתון האינפלציה. הפחתת ההוצאות הזאת תקטין את הביקושים ותמתן את האינפלציה ותשמור את ערך הכסף".
אנחנו מבינים מה המטרה שלכם, ואנחנו מבינים שיש את הכנסת והפוליטיקאים שבאים ואומרים יש לנו רעיון להוריד את הריבית לזוג עם דירה ראשונה, דרישה שאנשים אומרים שהיא הגיונית, בנק ישראל יכול להתנגד? השאלה שלי עוד יותר גדולה, מדברים על שרי אוצר חדשים, דרעי או סמוטריץ' או כל אחד עם אמירות שונות, איך בנק ישראל יכול להסתדר אם הדעה המקצועית שלו שונה מהשר?
"אני חושב שהדגשתי ואדגיש שוב, בכל המדינות המפותחות כלי קביעת הריבית נתון לבנק המרכזי יחד עם עצמאות בקבלת ההחלטות, חשוב גם להדגיש - את ההחלטה לא מקבל הנגיד לבדו, הוא מקבל אותה בתוך וועדה מוניטרית שמונה שישה חברים, שלושה מהם אנשים חיצוניים לבנק ישראל, אנשים שמונו על ידי הממשלה כחברים חיצוניים. לא איזה בעלות רק של מישהו אחד מהבנק שקובע. במסגרת הוועדה הזאת נקבע שהפעולות יהיו עצמאיות, הממשלה לא יכולה להתערב בהחלטות הריבית. זה ניתן על פי חוק כלקחים ולימוד ארוך שלב מתקופות בהן ראו שבנקים מרכזיים לא היו עצמאיים מה שהוביל לתקופות של היפר אינפלציה".
בהמשך הריאיון שוחחנו על הצעדים הנכונים שההמשלה יכולה וצריכה לעשות, מה עושים במקרה שהדעות חלוקות והאינטרסים מתנגשים ועל היעודים והפעילויות השונות של בנק ישראל...