האם קורח באמת האמין שהמרד שלו יצליח? האם הוא באמת חשב שהוא יכול להוריד משלטון את משה שהוביל את העם מעבדות לחירות, הגן עליהם מצבאות שרדפו אותם והביא אותם לרגלי הר סיני? על פי הפירוש החסידי, אפשר להבחין במילה "קרח" בתוך השם קורח, מכאן ניתן להבין שקורח רצה לקרר את ההתלהבות של העם
קרח היה מודע לכך שיש סיכוי גבוה שהוא ייכשל , המטרה האמיתית שלו הייתה להראות ששליטתו של משה אינה מוחלטת ושיש אפשרות להחליף את המנהיגות הקיימת. הוא תקווה שאם הוא יצליח להוריד את משה מהמעמד שלו, יפתח את הדלת לאנשים אחרים שיכולים להתעלות ולהוביל את העם לעתיד טוב יותר.
גם כשידע שסביר שלא יצליח באופן מידי עם הצעד שעשה, הוא היה מוכן לגרום לעצמו נזק לטובת רעיון שהאמין בו. רש"י מספר שלעמלק הייתה גישה דומה.
אפשר לראות את ההשפעה של קרח, גם כאשר הוא נכשל. אם נבחן את השפה שבה מדברים תומכיו, דתן ואבירם, נבחין עד כה כמה אנשים הביעו ספקות בנוגע לכניסה לארץ ישראל, גם אם הם לא הגיעו לרמת הגזמה ושקריות של דתן ואביר
דתן ואבירם הגבירו את הרטוריקה לרמה לא רגילה, הם טענו: "אנחנו לא עולים לארץ ישראל. הוצאתנו מארץ זבת חלב ודבש רק כדי למות במדבר". זה לא ישראל שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אלא מצרים! מי העז להגזים בטיעונים שקריים כל כך? התשובה היא שאף אחד, עד שבא קורח ופתח את הדלת לשיח אחר שגרר העזה לעבור את הגבולות של מה שיתקבל כהתנהגות ראויה. ניתן ללמוד מפרק זה כיצד להביע את זעמנו בפומבי כשאנחנו נתקלים בכזב ובעוול.
לפעמים, בניסיון למנוע תגובה יתרה, אנחנו עשויים שלא להגיב בצורה מספיק החלטית כדי למנוע סכנה, הלקח מפרק זה הוא שצריך להגיב בצורה החלטית שאינה משתמעת לשני פנים לכזב ועוול, כדי למנוע סכנות והתפתחויות מסוכנות בעתיד.