(תהלים קג, כ): גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אֶחָת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁמָּא לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְדֵין חָמֵי חַקְלֵיהּ בָּיְרָה כַּרְמֵיהּ בָּיְרָה וְיָהֵב אַרְנוֹנָא וְשָׁתִיק, יֵשׁ לְךָ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִזֶּה. (ויקרא א' א')
המדרש מסביר את הפסוק בתהילים "גיבורי כח" ומדבר על שומרי השמיטה, אדם מקיים מצוה לפעמים, מספר פעמים, לפעמים במהלך כמה ימים, אבל החקלאים השומרים שמיטה חזקים יותר, כי הם עושים את המצווה יום אחר יום במשך שנה, בכך שהם לא מעבדים את אדמתם, מנקודת המבט של החקלאי זה די קשה. יום אחר יום, החקלאי רואה את השדה שלו עומד כאבן שאין לה הופכין, אך הוא אינו פועל או עובד בשדה.
- למה האנשים האלה נקראים גיבורים - חזקים? אנחנו הרי יודעים שהקב"ה מפצה את החקלאים לפני השמיטה ונותן לחקלאים תוצרת כפולה בשנה השישית בכדי שלא יצטרכו לכלום בשנה השביעית, אז מדוע הם נקראים גיבורים? הרי כל כספם באמתחתם.
אדם שרואה רוח גבית בשנה השישית חושב לעצמו - אם רק אעבוד בשנה השביעית, כמה עוד ארוויח? התוצרת של השנה השישית מפתה את החקלאי ומבטיחה תשואה גדולה עוד יותר אם יעבוד בשנה השביעית. לפיכך החקלאים באמת חזקים כי הם לא מתפתים...
אדם קונה מניה תמורת 100 דולר למניה, הוא רואה שהמניה עומדת על 400$ אבל הוא לא מוכר, המניה מגיעה ל-600 דולר והוא עדיין לא מוכר, כי הוא אומר - היא תעלה יותר. כשהמניה מגיעה ל-700$ הוא מרגיש כמו גאון... וכשהיא נופלת חזרה ל-400$ הוא מרגיש כמו טיפש, כשהאדם רואה שהוא יכול להרוויח כסף על משהו, הוא ירצה יותר.
כן, אלו ששומרים שמיטה נקראים 'גיבורי כוח המקיימים את דבר ה', משום שהם עומדים בנטייתם הטבעית להתייחס להצלחה כתוצאה של פיקחותם ומבינים שהצלחתם היא ברכה שניתנה כמתנת ה'.
יה"ר שנזכה לשמוע לכל דברו, ונזכה לשפע ברכת ה'.