בין לחמי התודה ישנה חובה גם להביא שלוש רקיקי מצה, חלוקת הקמח בין כל הלחמים שמגיעים עם קרבן התודה אינה שווה: חצי כמות הקמח ניתנת לעשר לחמי החמץ, וחציה - לשלושים לחמי המצה השונים. יוצא שלכל אחד מלחמי החמץ גדול פי שלושה לחמי מצה. גם המצות שנגיש בליל הסדר יהיו שלוש מצות ולא שניים כבכל שבת.
כבכל דבר צריך להתבונן בפנימיות הדברים, מי שעובר משבר צריך לחפש ולמצוא את הטוב שיצא מהחוויה יותר מאשר את הרע שהוא עבר עליו (החמץ). האברבנל כותב שישנם ארבעה מיני לחם שלשה מהם מצות והן חלות ורקיקים ורבוכים ואחד חמץ והטעם הוא שיהיו שלמי תודה שלוש מהם מצה ואחד מהם חמץ. כדי לרמוז שהטוב בעולם הזה הוא הרבה יותר מהרעות
הגהות מימוני ( הלכות חמץ ומצה פרק ח') מספר לנו ששלושת המצות בסדר עוצבו על פי דגם קרבן התודה. גם בליל הסדר אנחנו יכולים לראות את הרעיון של האברבנאל, שלוש המצות ע"פ הנסתר מעידות על חכמה בינה ודעת, יש תהליך של הבנה שאנחנו צריכים לעבור, לוקח זמן לראות איך רע הופך לטוב, גם בהגדה מתחילים בגנות ומסיימים בשבח, ללמדינו שעלינו להזכיר את הדברים הרעים שקרו אבל גם להעמיק ולהבין שיש תהליכים בעולם והם אלו שמקדמים אותנו למסלול שסופו וודאי יביא טוב בעולם .
גם בחיי הפרט בהתמודדות האישית של כל אחד וגם בחיי הכלל שאנו רואים כיום ברחובות, עם ישראל עובר תהליכים לא פשוטים עד כדי כך שיש כאלו שמעודדים פילוג בעם והכל בגלל תיקונים משפטיים הכרחיים . נזכור תמיד, בוודאי בשבת הגדול הצופה ליום הגדול והנורא, להתבונן על התהליך לראות את הרע ולהבין שהוא יהפוך לטוב והדבר ישפיע על ההחלטות שלנו לטובה ולברכה לפרט ולכלל ולאחדות העם.