*בחירה נכונה*
כאשר יש בחירה בין מצב שבו הפרנסה תגיע בקלות אך תהיה מלווה בסכנה רוחנית, או מצב בו הפרנסה תהיה קשה אך תהיה חופשיה באופן יחסי מהשפעות רוחניות רעות, התורה אומרת לנו לבחור רוחניות על פני פרנסה. יש לבחור בסביבה הפחות מסוכנת מבחינה רוחנית, למרות שהפרנסה תבוא בקושי רב יותר.
" ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" [שמות יג,יז].
כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שתי דרכים אפשריות להגיע לארץ ישראל, שלכל אחת מהן היה יתרון וחיסרון. היתרון של המסלול דרך ארץ הפלשתים היה שבני ישראל ייסעו בשטח מאוכלס, בין אנשים, במקום שבו אוכל ומים יהיו זמינים. הדרך השנייה הייתה מאלצת אותם לעבור דרך חברה של פלישתים, שרמתה המוסרית הייתה נמוכה ..בחירה בדרך זו תסכן את האומה לסכנה רוחנית גדולה.
במסלול דרך המדבר ושממה לא יהיה מה לדאוג במונחים של אנשים או חברה שיש להם השפעה רעה על כלל ישראל . אבל הבעיה עם המסלול הזה הייתה - איך לוקחים אומה של 2-3 מיליון אנשים דרך מדבר ומאכילים אותם? מאיפה האוכל יגיע? מאיפה יבואו המים? זו הייתה הדילמה כשהעם עזב את מצרים.
מה אומר לנו הפסוק? ה' העדיף את דרך המדבר ואת כל הבעיות הנלוות לו במקום לשלוח את בני ישראל דרך ארץ הפלשתים.
החפץ חיים זצ"ל אמר שפסוק זה מלמד אותנו שיעור לחיים. אם עלינו לבחור בין מצב שבו הפרנסה תגיע בקלות אך תהיה מלווה בסכנה רוחנית, או מצב בו הפרנסה תהיה קשה אך תהיה משוחרר מהשפעות רוחניות רעות, התורה אומרת לנו לבחור רוחניות על פרנסה. יש לבחור בסביבה הפחות מסוכנת מבחינה רוחנית, למרות שהפרנסה תבוא בקושי רב יותר.
הסיבה היא שאמנם המאמץ הכרוך בפרנסה היא באמת הדאגה שלנו. אספקת הפרנסה בפועל היא דאגת ה', וה' יפתור את הבעיה הזאת. הרוחניות שלנו, לעומת זאת, היא הבעיה שלנו. לכן, עלינו לבחור בדרך שתאפשר לנו לפתור את הבעיה בצורה הטובה ביותר.
זה לקח שעלינו לזכור שוב ושוב. אם יש אופציה של פרנסה לא בטוחה ורוחניות בטוחה מול פרנסה בטוחה ורוחניות לא בטוחה, עלינו לבחור תמיד ברוחניות בטוחה.