"וידבר משה לפני ה’ לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים." חז"ל אומרים שזה אחד מעשרה קל וחומר (הַסָקת מסקנה מדָבָר פָּשוּט על החָמוּר ממנוּ), בתורה!
ישנן מספר שאלות הקשורות ל'קל וחומר' זה. ראשית, נראה ש'הקל וחומר' פגום. ניתן להשתמש ב'קל וחומר' רק כאשר מנסים לבצע אקסטרפולציה ממצב קל למצב קשה. הקל וחומר יכול לעבוד רק אם למצב הקל אין גורמים שיהפכו אותו לקשה יותר מהמצב הקשה. עם זאת, התורה מציינת במפורש שהסיבה לכך שבני ישראל לא הקשיבו הייתה בגלל קוצר רוח ועבודה קשה. אז פרעה כן היה יכול להקשיב למשה! הוא לא סבל מקושי של קוצר רוח ומעבודה קשה. שנית, מדוע משה מוסיף ואני ערל שפתים? מה זה קשור ל'קל וחומר'?
ההסבר של מה שקרה הוא כדלקמן: משה רבנו לא ידע שהסיבה שבני ישראל לא הקשיבו לו היא שהם סבלו מקוצר רוח ועבודה קשה. התורה נותנת לנו את המידע הזה כסיבה לכך שבני ישראל לא הקשיבו למשה אבל למשה לא היה את המידע הזה, הוא חשב שהסיבה שהם לא היו אתו היא שהוא מנהיג לא מוצלח ושהתקלה אצלו ולא אצל בני ישראל, משה היה בטוח שהם לא הלכו אחריו בגלל חוסר ההתאמה שלו כמנהיג ושהוא ערל שפתיים, ולכן הוא אומר לאלוקים איך אפשר לצפות מפרעה שישמע אלי!
זו הייתה גדולתו של משה כמנהיג אם הדברים לא הלכו נכון, הוא האשים את עצמו לא את אחרים. האם יש לנו היום מנהיגים בעלי איכות כזו? האם המנהיגים שלנו בודקים את עצמם אם דברים משתבשים או שהם מאשימים אותנו? האם מורים טועים אי פעם או שהתלמידים אחראים תמיד לכשלים שלהם. כאם הורים לילדים שנכשלים הם האחראים לכישלון או הילדים.
ממשה רבינו לומדים לבחון את עצמנו לפני שמאשימים אחרים. קשוט עצמך תחילה...