יעקב יורד למצרים ופוגש את פרעה ומתפתחת שיחה מעניינת:
"ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ? ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם."
מה טיבה של השיחה הזו? למה יעקב מבדיל בתשובה שלו לפרעה בין "ימי שני מגורי " ו- "ימי שני חיי" המלבי"ם מצביע (בספרו בארצות הקודש ) שלפרעה ויעקב היו שתי השקפות עולם שונות ביחס למשמעות החיים, מה זה אומר לחיות. פרעה הגדיר את החיים במובן הפיזי בלבד, הוא רצה לדעת בן כמה יעקב. יעקב, לעומת זאת, הגדיר את החיים לפי היכולת לשרת את ה', להתעלות בחכמה וברוחניות ללא הסחת דעת. יעקב אולי חי עד עכשיו 130 שנה, אבל במהלך הרבה מאותן שנים הוא היה עסוק במשבר ובטרגדיות שטרדו את מנוחתו . ואכן, כשחשב שיוסף מת, אומרת התורה "וימאן להתנחם", מצוקתו של יוסף עמדה בראשו במשך עשרים ושתים השנים האחרונות, וזה מה שפגע ביכולתו להתמקד בהתקדמותו בחכמה ביראה ובעבודת ה'.
החיים נמדדים לא במספר השנים שחיים אלא באופן שממלאים את אותן השנים. אנחנו מתפללים כתבינו בספר החיים, החיים הם כמו ספר, הספר אינו נמדד בעוביו או באורכו, אלה בערכו, בתוכן שנמצא באותו הספר. יש ספרים עבים בעלי כרכים רבים כגון ספרי טלפונים שנזרקים מידי שנה התנ"ך לעומת זה הינו ספר דק, עם ערך נצחי ולכן, גם ״הנער בן מאה שנה ימות״ (ישעיהו, סה', כ')., ייתכן שגם נער שימות יאמרו שמת בן מאה שנה, וכך ספדו לר׳ בון כי יגע ומצא לכ״ח שנה מה שצריך למצוא למאה שנים! (מדרש שהש״ר ״דודי לכרמו״)
יעקב לא הרגיש שהשנים שבהן התמודד עם משברים וטרגדיות היו פרודוקטיביות באופן שיכלו להיות, בוודאי כשהשווה את השנים הללו לחייו של יצחק. האי יכולת של יעקב להתנחם הסיחה את דעתו מהאפשרות לחיות חיים מלאים, חיים של תורה ויראה, ולכן בתשובתו לפרעה הוא מבדיל בין "שני מגורי " ובין "ימי שני חיי", בין לחיות או רק להתקיים.
כל הסחות הדעת תופסות מקום במוחנו ומונעות מאיתנו מלהתעלות בחיים, עלינו לעזור לעצמנו על ידי הימנעות מכל הסחות דעת. אם נוכל להצליח ללמוד להתמקד בזמנים קשים, נוכל להכין את עצמנו להגיע לגבהים רמים יותר בזמנים רגועים יותר.
הפסוק במשלי כותב :״כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ״, והגמרא שואלת על מה שכתוב " וּשְׁנוֹת חַיִּים "וְכִי יֵשׁ שָׁנִים שֶׁל חַיִּים וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינָן שֶׁל חַיִּים?
בהחלט, יש שנים שאינן של חיים שנים שעוברות בלי פרודוקטיביות לרוב משום הסחת דעתנו בגלל התמודדויות שונות או התעסקות בעיסוקים קלילים שאינם מובילים לשום מקום. יעקב אבינו לימד אותנו שיש הבדל בין "ימי שני מגורי " ו- "ימי שני חיי.