בפרשת מסעי דנה התורה בהלכות הריגה (בין במזיד ובין שלא במזיד) ובעונשיה. לקראת סוף דיון זה, התורה אומרת לנו כי אסור לקבל כופר כדי לפטור רוצח מעונשיו הפליליים. "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ",
פירוש המילה, תחניפו הוא "חנופה". ואיך אפשר להחניף לארץ? למה לא כתוב לא תחניפו את יושבי הארץ?
חנופה לארץ - לפי המפרשים זה התעלמות מהרע, לתרץ אותו או לקבל אותו. על ידי העדר מחאה על המתרחש, על ידי הסכמה לרעה, בשל מעמד, מוניטין או אינטרסים אחרים, האדם נהיה שותף לנרמול אלימות ושחיתות והורס את מרקם החברה.
איסור חנופה נלמד מדברי הכתוב בפרשתנו "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ", כדברי חז"ל בספרי: "הרי זו אזהרה לחנפים" [ולדעת רבי אליעזר ממיץ בספר היראים [איסור זה נמנה במניין הלאווים] למה לומדים על איסור חנופה דווקא במקום אשר עוסקים בעניין ערי המקלט שצריכות להיבנות עם ההגעה לארץ המובטחת ? עניין בניית ערי המקלט מגיע מהרצון לבנות את החברה כאשר עם ישראל יגיעו לארץ ולבסס מערכת משפט. כאשר מחנפים לרוצח ומשחררים אותו מעונש הורסים כל אפשרות לבנות חברה מתוקנת בארץ ומאבדים את הזכות לחיות בארץ.
בניית ערי מקלט הינה מצווה שמצווים ישראל לקיים עם הגיעם לארץ, שאילולא עשייתה יאבדו ישראל את הקיום בארץ.