אם נתבונן בתחילת פרשת נשוא אשר תכנה מכילה את ספירת הלויים. אשר לאחר ספירה נאמד בס"ה של לויים בגילאי 30-50 עומד על 8,580. גם אם נכפיל את המספר הזה כדי להסביר את העובדה ששאר השבטים נספרו מגיל 20-60, שבט לוי עדיין יוצא כשבט הקטן ביותר.
למה שבט לוי היה השבט הקטן ביותר? (רמב"ן ג, י"ד) מציע שבעוד שכל שאר השבטים היו נתונים לשעבוד במצרים, שבט לוי לא היה [כפוף] לשעבוד המצרי ולעבודת פרך שהוטלה על שאר השבטים. הצמיחה הגדולה של העם היהודי הייתה תוצאה ישירה של מצוקתו, מאחר ששבט לוי לא סבל כל כך במצרים הוא לא התרבה באותה מידה. "ועתה מאחר שחי בני ישראל מררו המצרים בעמל רב. כדי להמעיטם הגדיל אותם הקדוש ברוך הוא [בנס] להתגבר על גזרת המצרים, כמו שאמר. וכמו שצרו אותם, כך התרבו וגדלו" (רמב"ן ג, י"ד).
הישרדותם של השבטים הייתה בסיכון והאיום עליהם נתן להם את הרצון והעקשנות לשרוד כנגד כל הסיכויים ובברכת ה' הם גדלו מאוד. אך שבט לוי, שחי בנוחות ובבטחה, ללא מתחים או איום להישרדותם, נשאר בשל כך השבט הקטן ביותר.
המסקנה המתבקשת לא תמיד קשיים גורמים לנפילתו של אדם, אי נוחות ואתגרים קשים יכולים להוציא את המיטב מאדם, ולאפשר לו להשיג מטרות שלדעתו הן בלתי אפשריות.