ליצחק היה מקנה צאן, ומקנה בקר, ועבודה רבה הפלשתים קנאו בו ובעקבות קנאתם הם סתמו את כל הבארות שעבדי אברהם אביו חפרו כשהיו בגרר ויצחק חידש אותם הפלישתים מלאום עפר, אבימלך ראה זאת הוא ניסה למנוע את המריבה וביקש מיצחק ללכת מגרר בנימוק ש"עצמת ממנו מאד". יצחק קיבל את דברי אבימלך ועבר לנחל גרר, שהיה רחוק מהעיר.
יצחק שב לחפור את בארות המים שחפרו עבדי אביו בימי אברהם ופלשתים סתמום אחרי מות אביו, ולאחר ששב וחפר קרא להן שמות כשמות שאביו קרא להם.
נושא קריאת השמות לבארות הוא נושא קצת תמוה. אברהם קרא לבארות בשמות. הפלשתים סתמו את הבארות אחרי מות אברהם. יצחק שב וחופר את הבארות וקורא להם באותם השמות שקרא להם אביו. מה רצתה התורה לומר בסיפור הזה פרשני המקרא התקשו למה עניין הבארות מוזכר בתורה הרמב"ן טוען שיש בדבר עניין נסתר לפי החסידות חפירת הבארות מובאת כמשל לתהליך החיפוש של האבות אחר החיות האלוקית (מים) בתוך המציאות החומרית (עפר) ואולי אנחנו יכולים להסביר את הפרשה במבט אקטואלי.
יצחק מחדש את הבארות וקורא להם בדומה לשמות שאביו נתן . למה כתוב כשמות ולא קראו לבארות בשמות האמיתיים שאברהם נתן להם? אולי התשובה היא שזה סיפור של מורשת ומסורת. חפירת הבארות על די יצחק הייתה המשך למורשתו של אברהם. אבל התורה אומרת שזה היה כמו השמות האלה, כי זו הייתה תקופה אחרת. המסורת -הבאר - תמיד נשארים אותו הדבר, אך יש ליישם אותם אחרת בכל דור.. אנחנו צריכים להתחבר למסורה ולשאול איך ניתן ליישם את המסורה בדור הזה. לשאוב מבאר מים חיים ולהתאים את כלי השאיבה שישתו ממנו מים חיים גם היום!
אפשר להתאים את השם אבל אסור לשנות את התוכן!