בפרשתנו אנו קוראים את פרשת העקידה שמתחילה עם דברי ה' לאברהם אבינו: "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ":
רש"י על המילים 'קח נא' כותב: "אין נא אלא לשון בקשה, אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה הניסיון שלא יאמרו (הניסיונות) הראשונים לא היה בהן ממש".
זה נראה מנוגד למה שהיינו חושבים. נראה שהעקידה הייתה הניסיון הגדול ביותר שה' ניסה את אברהם. אם כן, למה שמישהו יחשוב שאם אברהם יכשל בניסיון של עקידת בנו, גם הניסיונות הקודמים שהוא הצליח לעמוד בהם לא יהיו נחשבים?
ההסבר הוא שהניסיון של העקידה היה אמור להראות אם אברהם אבינו מסוגל להעביר את מסירות הנפש שלו לדורות הבאים. אם הדורות הבאים לא יפגינו את אותה מסירות נפש שהראה אברהם אבינו, אז הניסיונות שעבר אברהם אבינו לא היו משמשים להם דוגמא לתווך ארוך. לכן הבקשה שהעביר ה' לאברהם אבינו :"עמוד לי בזה הניסיון".
האתגר הגדול ביותר בחיינו שהופך את החיים למשמעותיים הינו לשמש דוגמא בהורות שלנו ולהעביר את דרך חיינו ומסירות הנפש לדור הבא.