למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות ? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים , חוץ ממ”ט שבתורת כהנים (פרשת בחוקותי), הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו.( (רש"י בשם מדרש תנחומא אל אתם נצבים היום).
התוכחה כתובה בפרשת בחקותי (ויקרא כ"ו) וחוזרת בהרחבה בפרשת כי תבוא (דברים כ"ה). בלשון חז"ל נקראת התוכחה "קללות". רש"י מסביר שהתוכחה זעזע את עם ישראל " ואמרו מי יוכל לעמוד באלו" ויש לשאול למה רק אחרי התוכחה בפרשת כי תבוא "הוריקו פניהם" ולא הייתה תגובה דומה לשמיעת הקללות שבפרשת בחוקותי ?
רש"י מזכיר את מספר הקללות בפרשת בחוקתי כ'מ"ט' והקללות בפרשת כי תבוא כ'מאה קללות חסר שתים..." למה רש"י לא מזכיר את המספר כ'צ"ח באותו פורמט שהוא הזכיר את המספר בספר במדבר? מדוע רש"י מציג את המספר כ 100-2?
זאת ועוד, בתוכחה כתוב שבנוסף ה' יביא על עם ישראל "גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת". כלומר, הרבה יותר מ-98 קללות, גם כאלה שאינן כתובות בפרשה. . יתר על כן, מדוע הביאה התוכחה של כי תבוא את התגובה של ייאוש עד כדי כך שמשה רבינו הרגיש צורך לפייס את בני ישראל, אך התוכחה בפרשת בחוקותי לא גרמה לתגובה כזו חמורה? יש לשאול למה רק עכשיו (אחרי התוכחה בפרשת כי תבוא) הוריקו פניהם ולא קודם, בשעה ששמעו את הקללות שבפרשת בחוקותי ?
בפרשת בחוקותי יש שני פסוקים של נחמה (כ"ו מד – מה), אבל בתוכחה בפרשת כי תבוא אין כלל דברי נחמה, לכן רש"י מנסח את התשעים ושמונה קללות כ-100-2. השתיים מתייחס לשני הפסוקים של הנחמה שקיימים בפרשת בחוקותי אבל חסרים בפרשת כי תבוא, ומכיוון שדברי נחמה היו חסרים, לכן לעם ישראל הייתה תגובה כה חריפה לדברי התוכחה.
המסר הוא שתוכחה חשובה מאוד בכדי לשפר ולתקן, יחד עם זאת גם כשמוכיחים חייבים להשאיר פתח של תקוה לאלו שמוכיחים, כדי שהם יוכלו לצאת ממצבם. לכן רש"י מנסח את מספר הקללות בפרשת כי תבוא כתשעים ושמונה קללות כ-100-2, היו חסרים שני פסוקים של נחמה שנכללו בתוכחה של בחוקותי, וזה גרם לחוסר תקווה של עם ישראל ושמשה רבינו היה צריך לעודד את העם ולהגיד להם: "אתם נצבים היום"- אתם שורדים למרות הכול!
המסר לנו הוא, שגם אם מרגישים צורך להוכיח מישהו להשאיר לו פתח של תקווה ולתבל את ההוכחה עם תקוה ונחמה.