לאחר שאליעזר שומע שבתואל ולבן מסכימים עם השידוך של רבקה ויצחק, ולאחר שהסכימה רבקה לבוא עמו נאמר "ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לה (פרק כ”ד פסוק נ”ב). רש"י מעיר על אותו פסוק: "מכאן שמודים על בשורה טובה".
נראה שמקורו של רש"י הוא המדרש רבה. אולם, אם מסתכלים במדרש רבה, הערה זו אינה מופיעה על פסוק זה אלא על פסוק קודם. כאשר רבקה פוגשת לראשונה את אליעזר ומציעה לו מים ולגמלים, הפסוק קובע "ויקד האיש וישתחו לה'. (פרק כ”ד פסוק כ”ו) " המפרשים שואלים מדוע רש"י שינה את "המיקום" של 'מכאן שמודים על בשורה טובה', ישנה אי התאמה בין המדרש לרש"י והשאלה היא איזה מההשתחוויות של אליעזר היא המקור ל'מכאן שמודים על בשורה טובה'?
לדברי רש"י, הכוונה להשתחוות השנייה של אליעזר. לפי המדרש, הכוונה לראשונה מבין ההשתחוויות של אליעזר.
מדוע רש"י מפרש בשונה מהמדרש? מפני מה המתין רש”י ולא הביא לימוד זה על ההשתחוויה הראשונה של אליעזר? ומה החידוש של 'מכאן שמודים על בשורה טובה' ? מדוע אנו זקוקים לפסוק שילמד אותנו שעלינו להיות אסירי תודה?
הפעם הראשונה שאליעזר השתחווה הייתה משום שהוא היה אסיר תודה על המשימה המוצלחת. הוא הציע תוכנית כיצד למצוא את הבחורה הנכונה, התוכנית הצליחה ובנוסף לכך הוענק לו מקום לינה. ברגע שזה קרה הוא הרגיש שמילא משימתו. בין אם בתואל ולבן הסכימו לבקשה שרבקה תהיה כלתו של יצחק או לא, זה כבר לא שינה לאליעזר שמילא התחייבותו לאברהם.
כאשר אליעזר השתחווה בפעם השנייה, זה לא היה כדי להביע תודה על הצלחתו, אלא הודיה על ההצלחה של אברהם ויצחק. על כך, אומר לנו רש"י מכאן שמודים על בשורה טובה, כאשר רש"י מדגיש את החשיבות שעלינו להיות אסירי תודה על ההצלחה של אחרים על בשורה טובה שקורה לאחרים!
לרש"י היה חשוב להדגיש זאת כי לעיתים קרובות אדם רוצה את הצלחתו ולא הצלחת אחרים, הצלחתם יכולה להמעיט בעיניו את הצלחתו מאליעזר לומדים שעלינו להודות ולהיות שמחים גם על ההצלחה של אחרים!