כמבוגרים לא קשה לנו להבחין בין הילדים החברותיים. אלה ששוחים בין חברים, שתמיד מוצאים על מה לדבר, שלא נבוכים משום סיטואציה חברתית ובין אלה שמתקשים בסיטואציות חברתיות: נבוכים ומתביישים או אגרסיביים ומסובכים במריבות. גורמים רבים משפיעים על מצב זה, אך הגורם המרכזי הוא מיומנויות חברתיות. אתם כהורים יכולים לשפר את המיומנויות של ילדכם ולהשפיע על מעמדו החברתי:
מהן מיומנויות חברתיות?
מיומנויות חברתיות הן טווח התגובות לסיטואציות חברתיות: אלו יכולות להיות תגובות מילוליות ותגובות בלתי מילוליות, כמו קשר עין, הבעות פנים, עמידה ותנוחות גוף. לעיתים נדרשות מיומנויות מורכבות כדי להתמודד בסיטואציות חברתיות. כל המיומנויות דורשות יכולת ראיית האחר על מחשבותיו, רגשותויו, תכונותיו וצרכיו השונים. כל אלו הן תכונות מולדות, אך כיום המחקרים מעידים כי הן גם נרכשות וניתנות לאימון.
אז על אילו מיומנויות תעבדו וכיצד תשפרו אותן?
הצטרפות למשחק
אם תעקבו אחר ילדיכם, וודאי תשימו לב שפיצוצים רבים מתרחשים בעת הצטרפות למשחק. הצטרפות למשחק היא משימה מורכבת גם עבור ילדים עם מיומנויות חברתיות גבוהות. יש ילדים שיסתובבו דקות ארוכות סביב משחק בניסיון הצטרפות נואש, יש ילדים שיפריעו למהלך המשחק על מנת שיבחינו בהם- הם כמובן משיגים את התוצאה ההפוכה- דחייה של הקבוצה. יש ילדים שיבקשו יפה להצטרף למשחק ויש ילדים שיצליחו להיכנס באלגנטיות למשחק, תוך התערבות עדינה ונעימה.
למדו את ילדכם להצטרף למשחק בצורה נאותה. הסבירו לו: אם אתה רוצה להצטרף, אל תפריע להם, אתה יכול לגשת יפה ולאמר: "אני רוצה גם לשחק, אפשר?". בפעמים הראשונות אתם יכולים ללכת יחד אתו ולהדגים לו. אך אל תעשו את העבודה במקומו: אל תבקשו בשבילו. הסבירו לו שלמרות שהוא מבקש יפה, הגיוני שילדים יסרבו לו להצטרף למשחק. זה לא משהו אישי נגדו, זה לפעמים מפריע שיש משתתפים רבים למשחק ולפעמים זה גם מפריע שמשהו מצטרף פתאום ומשנה את האיזון של המשחק, אפשר לחשוב על רעיון אחר לתעסוקה. הצטרפות נכונה למשחק היא תנאי להמשך קשרי גומלין בריאים עם החברים.
הבנה רגשית
סוג נוסף של מיומנות זה כישורי הבנה רגשית. הבנה זו מתבטאת בזיהוי רגשות וביטויים בעצמי ובזולת; תוך יכולת להתמודד ולבטא, באופן הולם רגשות שונים במצבים שונים. מיומנויות אלו כוללות: יכולת זיהוי רגשות וביטויים בעצמי ובזולת ושיומם, על ידי פיתוח מיומנות של תפיסת רמזים חברתיים, הבנת רגשות האחר, ביטוי אכפתיות ואמפתיה כלפי רגשות האחר, הבעה וביטוי הולם של רגשות תוך הבחנה בין רגש פנימי לבין התנהגות חיצונית- ילד ואף מבוגר אינו יכול תמיד לשלוט על תחושתו הפנימית אך מסוגל לשלוט על התנהגותו החיצונית בביטוי תגובה הולמת לרגשות האחר, ובתגובות המסייעות להימנע מהסתבכויות חברתיות כמו ביטויי כעס.
תחילה למדו את הילד לזהות את הרגשות של עצמו. תלו על הקיר אמוג'ים של הבעות פנים שונות. הכירו לילד את שפת הרגשות. למדו אותו להצביע על האמוג'י המתאים כדי להגדיר את הרגש שהוא חש לאחר חוויה מסוימת. זו יכולה להיות חוויה חיובית כמו התרגשות ושמחה לאחר קבלת מתנה, או חוויה שלילית, כמו כעס ועלבון לאחר מריבה. למדו אותו לזהות את עוצמת הרגש בעזרת סולם מ-1 עד 10. והכינו אתו סל של עצמים או פעולות הגורמות לו להירגע.
לאחר שהילד מחובר לרגשות של עצמו, נסו לעבוד אתו על הבנת רגשות האחר. למדו את הילד לזהות רגשות. תרגלו על הבעות פנים מתמונות. תנו לילד לזהות את הרגשות של ילדים בתמונות. נתחו אתו סיטואציות חברתיות מתמונות, סיפורים, הצגות ומחיי היומיום.
תרגלו עם הילד את תאוריית המיינד- כלומר היכולת להבין את האחר מהמבט שלו. למשל, יוסי וחני אכלו קורנפלקס מהקופסא. יוסי יצא החוצה וחני הוציאה את הקורנפלקס מהקופסא והכניסה לשם צבעים. כשיוסי חזר למטבח הוא הלך לפתוח את קופסת הקורנפלקס. מה נראה לך שיוסי יחשוב שיש בתוכו? נצפה מילד בן חמש שיבין שיוסי יחשוב שעדיין יש בקופסא קורנפלקס, כיוון שהוא לא ראה שחני העבירה את הקורנפלקס למקום אחר. כמובן שאצל ילד גדול יותר נצפה ליכולת ניבוי האחר ברמה גבוהה יותר.
לאחר שהילד מבין את עצמו ואת האחר נלמד אותו להגיב בצורה מותאמת לסיטואציה מבחינת ההבנה שלו ומבחינת ההתאמה לסביבה. כך למשל, נתרגל אתו בעזרת בובות הבעת תגובות שאינן פוגעות ולא גורמות לכעס אצל האחר.
נתרגל אתו גם שליטה בכעסים בעזרת נשימות: נלמד אותו לעצור ולספור בראש עד שלוש, לנשום 3 נשימות ארוכות ולהירגע. נלמד אותו להחליף את ההתנהגות המתפרצת בהתנהגות מרגיעה כמו שמיעת מוזיקה או כל דבר שאהוב על הילד. זה יכול להיות גם חיבוק. והכי חשוב נהווה דוגמה אישית למבוגרים רגועים ונינוחים.
התנהגויות פרו- חברתיות
מיומנות חברתית נוספת היא התנהגות פרו- חברתית. התנהגות פרו חברתית היא פעולה של הפניית רגשות והתנהגויות חיוביות, כמו נדיבות ואכפתיות, כלפי אדם אחר, לדוגמא: היכולת לחכות בסבלנות עד שיגיע תורך במשחק, היכולת לחלוק עם האחר דבר-מה השייך לך, היכולת לעזור לחבר, היכולת לשתף פעולה והיכולת להחמיא. ההתנהגויות הפרו-חברתיות, כמו כל המיומנויות החברתיות, מחייבות את הילד לראות את האחר כאדם בעל צרכים ורצונות משלו. התנהגות זו קשורה ליכולתו של הילד לוויסות רגשי, ליכולת לקיים התנהגות מאורגנת במצבים של רגשות חזקים וליכולת להיות מונחה על ידי התנסויות רגשיות.
גם במיומנות הזו דוגמא אישית היא למידה הכי יעילה. החמיאו לילדים ולסובבים אתכם, שתפו איתם פעולה. הביעו אמפתיה לילדכם ולסובבים אתכם, החמיאו לילד על התנהגויות פרו- חברתיות כמו ויתור, אף אם מדובר בצעד קטן, הבחינו בו ועודדו את הילד להמשיך כך.
