איך לקרב את הילד לראש השנה בצורה נכונה?

התשובה כמובן טמונה בגיל הילד, אבל יותר מכך היא תלויה בצורה שאנחנו רוצים לקרב את הילד לימים הללו. צריך לעורר את הילד, אבל לעשות זאת בשימת לב ובזהירות רבה.

אם מעוררים את הילד יותר מדי, הוא עלול להתחיל לפתח רוגז כלפי מי שמעורר אותו וגם שנאה חלילה כלפי הימים הנוראים. אם מעוררים אותו פחות מדי, הוא נראה כאילו אין לו כל קשר למה שקורה וכל העומק של הימים הללו רחוק ממנו מרחק רב. מה האמצע?

לפניכם 8 כללים שיקלו עליכם להבין את מקומכם מול הילד לקראת הימים הנוראים:

1. אנחנו חושבים שככל שיותר נדבר ונסביר כך הילד יבין. באמת לא הדיבור חשוב אלא המעשה. כמה שתגידו לילד: 'ככה אתה מתנהג בערב ראש השנה?' לא יעזור לכם אם לא תראו לו שאתם עצמכם משתנים בגלל שזה ערב ראש השנה. אם למשל אתם נוהגים לדבר בקול רם ובצווים לאלו שסביבכם ופתאום קולכם מתעדן ואתם מרככים את דבריכם, מזה הילד מבין. לא מהמילים שתאמרו לו.

2. האם אתם בעצמכם חשים שהיום הגדול מתקרב? מרגישים את כובד היום הזה? מרגישים שאין כמו ה', אין כמו תורתו הקדושה ושאתם ברי מזל שאתם חוסים בצל אמונתו? יש סיכוי גדול שילדיכם יחושו את שאתם חשים, זה מדבק, זה עובר בצינורות ישירים.

3. האם אתם נוהגים לכפות על הילד את רצונכם? להשתלח בו כשלא חושב כמוכם? לא לתת לו להתבטא באופן הפוך מדעתכם? הרפו מהילד. תנו לו לומר את דברו. ככל שיאמר יותר, כך תדעו יותר מה חושב ואיך אפשר להשפיע עליו מטובכם

4. אולי אתם מההורים שמחכים כל הזמן עם סטופר ביד שהילד ישתפר, שיגדל, שיחכם, שיבין הכול? חכו, חכו, יש למידה שמחלחלת ומתקבלת מידית, יש כזו שגם אחרי חודשים רבים עדיין לא נראית, ואולי אתם בכלל לא אמורים לראות ולהבין במה השתפר הילד?

5. האם אתם מאמינים שהילד שלכם מסוגל לחוש? להרגיש? להבין את גדלות הזמן הזה? האם אתם סומכים עליו שיש בו נשמה שמחוברת לאלוקים? או שבלבכם פנימה אתם חושבים: 'הילד שלי לא מסוגל לכלום. כנראה שבכלל לא שם לב לזה שראש השנה ממש בפתח...'

6. מכירים את ההורים האלו שרוצים שהילד יאהב את הדרך, ייהנה מהשהייה בבית הכנסת, יחוש ביופי של המצוות, אבל הם מעבירים את הדברים בצורת דיבור נוזפת, ללא חיוך על הפנים, ללא שמחת חיים ונראה על פניהם שרע להם ומר. למה שהילד ילמד מזה לאהוב את החג? למה שילמד ליהנות מריח החגים הקרב? מדוע שילמד מזה שכדאי לו להשתדל להיות יותר טוב? כדי שילד יאהב את כל זאת, עלינו לחבב עליו את המצווה, את התורה, את החגים, בחיוך ובטוב טעם.

ככל שנהיה יותר שמחים עם הימים הללו, יותר מלאי חיים, מתלהבים ומושכים, כך יימשך הילד אחרינו, ירוץ בעקבותינו, ויוסיף גם פנינים משלו ודחיפה מכוונו. לד מתעורר לתשובה מתוך אווירה טובה, נעימה ושמחה. הוא ממש לא מתעורר לתשובה (ואפילו להפך) כשהאווירה סביב נכאה ועגומה.