הדור הצעיר הקודם היה מסתפק ביציאה לפארק השכונתי. אפית עוגיות בבית היתה אטרקציה חלומית. ונסיעה לבריכה בגודל של אמבטיה ביתית- היתה מעל ומעבר לכל הציפיות. אולם אני , אימא צעירה כבר שומעת משפטים כמו "אבל כבר לפני 3 שנים היינו באשקלונה כמה פעמים אפשר??!!"- מבן ה-5, ו- "אווףף משעמם באיטליה" מבת ה-7. אהה, הדור של היום.
הקיטורים הקולקטיבים והאנחות של הורים בנושא הנ"ל הם נושא לעוס ומוכר ומגיע בעסקת חבילה עם החופש. "חייבים לקצר את החופש זה לא לעניין". "כמה כסף אפשר להוציא בחודשיים!". "החופש הזה הוא הכלא הכי גרוע שיש" הם משפטים שנשמעים מכל עבר במהלך התקופה הזו.
אולם בתור אמהות לנשמות רכות, גם אם מוציאות מהדעת - עלינו לזכור כי הם מגיעים גם לאוזני ילדינו. ולילד שלך כמה מציק ומעצבן שהוא יכול להיות לעתים. (כן לעיתים קרובות) לא מגיע לו לשמוע שההורים שלו, שהביאו אותו לעולם, שאוהבים אותו ואמורים להנות לשהות בחברתו, רואים בתקופה הזאת של השהיה המשותפת עול קשה מעיק ומכביד. הר גבוה ומאיים שרק רוצים לעבור אותו ולהיות מאחוריו.
אין ספק שהגישה השלילית וכעוסה הזאת מעכירים את האווירה, פוגעים באופן מודע או לא מודע בילדיכם. ורק מגבירים את תחושות התסכול והעצבים הן אצלכן והן אצל הילדים.
מעט מאוחר מידי לנסות. אולם קחו זאת לתשומת ליבכם ובחופשה הבאה נסו גישה שונה. שדרו לילדים ציפיה והתרגשות מזמן האיכות שאתן עומדים לעבור יחד. בנו תוכנית עבודה עוד לפני תחילת החופש והביעו התלהבות ממנה. התחושות החיוביות שלכן יעברו לילדים.
וההרגשה שהם רצויים ולא מהווים מטרד תשפר את האווירה ותעזור לכולם לעבור את האתגר הזה בהצלחה יתירה, ואולי אף ב- הנאה!!
תחילת שנה, חדשה ומרעננת..
]]>
