אמא נעמה נהנית מהעזרה של בובה דודי. גם כי העזרה הזו נחוצה לה ומקלה מעליה, וגם כי משמח אותה שבובה דודי ילד טוב. אמא של הבובות מוצאת את עצמה מבקשת מבובה דודי עזרה כמה פעמים במשך היום. הוא עוזר לה בשמחה ואמא נעמה מחמיאה לו על כך מאוד.
ביום חמישי אמא של הבובות קולטת שבובה שושי, הבובה הגדולה שלה, קצת עצבנית, או אולי עצובה. בובה שושי לא כל כך שומעת בקול אמא נעמה; היא לא רוצה להחזיר למקום את המשחק ששיחקה בו, לא גומרת את האוכל ואפילו מרביצה לבובה דודי בלי סיבה. אמא נעמה קצת דואגת. מה יכול לגרום לבובה שושי להתנהג כך?
כל היום הזה עוקבת אמא נעמה אחרי בובה שושי, ובודקת את ההתנהגות שלה. היא רואה שבובה שושי מעיפה דפים לכל עבר, הופכת את הלגו, דורכת חזק על המכונית האדומה הקטנה עד שהיא כמעט נשברת, וכשאמא נעמה מציעה לה לשתות היא צורחת בקול גדול "לא רוצה!".
כמה טוב, חושבת לעצמה אמא נעמה, שלפחות בובה דודי אוהב פתאום לעזור! בובה שושי שופכת את הצבעים - ובובה דודי אוסף אותם. בובה שושי חוטפת את הכדור - ובובה דודי מוותר לה עליו. אם בובה שושי עצבנית, לפחות אח שלה אוהב לעזור!
בערב משכיבה אמא את הבובות שלה לישון. היא מלטפת את בובה דודי, ומספרת לו כמה העזרה שלו היתה חשובה, היא מתארת לו אלו מצוות גדולות הוא אסף היום ושוב אומרת לו כמה שהיא נהנתה ממנו, כשהעיניים הנוצצות שלו כבר כמעט נסגרות. אחר כך היא מלטפת גם את בובה שושי, שדווקא לא מצליחה להירדם. "מה קורה בובה שושי?" שואלת אמא נעמה.
אמא נעמה מחכה לתשובה, ובובה שושי לא מתמהמהת. "את אוהבת רק את בובה דודי!" היא צועקת בקול נעלב וכועס. אמא של הבובות מופתעת לרגע, אבל אחר כך היא מתחילה להבין מה קורה כאן.
בינתיים נרדמת בובה שושי, ואמא נעמה לא מספיקה להסביר לה בדיוק את מה שהבינה.
ואולי מיותר להסביר? מחר תעודד אמא נעמה גם את בובה שושי לעזור, היא תיתן לה תפקידים של ילדה טובה ותחמיא גם לה. מחר יהיו לאמא נעמה שני בובות בתפקיד העוזרים, שישמעו מילים טובות על עצמם, והיא תשמח אפילו יותר
]]>
