1. שלא תמיד פשוט לעשות את זה.
2. שזה תמיד אפשרי, גם כשקשה.
להלן טריק ל׳איך׳ עושים ׳להיות בשמחה׳ כשקשה.
ובכן, אנשים הסובלים מתסמונת שנקראת ׳צרות׳ (ובהצבה, מי לא?), חוטפים את המועקה הקיומית שלהם מתישהו בבוקר.
מדוע בבוקר?כי בבוקר ישנו רגע של מפגש מחודש עם הצרות מאתמול והמפגש הזה מביא להדהוד מוחי שמפטיר בעצב, הנה עוד יום קשה. מכאן הדרך לעוד יום, ובכן, קשה, בטוחה.
מוכר?
רק ללוקים בתסמונת, כמובן.
אז ברור שאלו הסובלים מתופעות מורכבות יותר של דיכאון וחרדה זקוקים לטיפול עמוק יותר כדי להחדיר שמחה לחיים אבל, לכל השאר - העניין הוא לשנות את האמירה.
להתעורר בבוקר ולהגיד (אין צורך להעיר את כל הבית, אפשר בלחישה) היום-יום-טוב. בלי הרבה דרמה, בלי המון התלהבות. פשוט להגיד, היום-יום-טוב.
נשמע פשטני?
גם להתעורר ולהגיד, היום יום רע- זה פשטני והפעולה הפשטנית הזו מחרבת את איכות החיים.
במהלך היום, בכל פעם שמשהו טוב קורה, מביאים קריצה עצמית ומפרגנים, וואלה?! היום יום טוב.
קמת מהמיטה עם בלגון מזערי של המצעים? היום יום טוב.
הילד חוזר מבסוט? היום יום טוב.
הבעל מוריד את הפח, היום יום טוב וכשהוא מכין לך קפה- קל וחומר.
כן, בהתחלה להיות קצת נודניקים עם העניין הזה, אחר כך זה הופך להיות כמו טבע שני.
קוראים לזה שינוי האמירה הפנימית, וזה חשוב כי האמירה הזו היא מה שיוצר את מצב הרוח - ולא. לא מה שקורה לנו בחיים.
נשמע קצת כמו קמפיין תמיכה בנ- נח- נחמנים ואם הם מרגישים שאני מתערבת להם איתם הסליחה, אבל מה לעשות?
המאבק במועקה והחדרת שמחת חיים הם כורח המציאות, מצווה גדולה ולמי שנמצאים בעניין של סגולות, גם סגולה טובה ואולי הטובה ביותר להצלחה בחיים.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת רגשית בילדים ובמבוגרים ומרצה בתחום.
]]>
