באמת הצלחנו סוף סוף לבלות זמן איכות עם הילדים להשלים חוסרי שינה, לקרוא מגילה פעמיים, לאלה שיש הורים בפרזים לקיים משתה פעמיים, לשלוח מנות להתחפש ולבלות. אבל הכי קשה זה לקום מהמיטה ביום ראשון שכזה.
בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהתנדב לעזור (הסבתא), לכל מי שטרח (הבעל), ולכל העוסקים בכל המלאכות כולן (אני) ולהודות לה' שנגמר.
קודם כל תתנחמו שאוטוטו יום בחירות (שלישי הבא, למי ששכח) שהוא יום חופש בעצמו. וגם כיף לחזור לשגרה כי תכל'ס מה שאנחנו פשוט רוצות זה לעשות שוב ונהפוך הוא, לשתות אספרסו קצר בשקט ארוך או קפה הפוך בלי שהבית יהיה הפוך.
זה בדיוק היום להצדיע לגננות ולמורים באשר הם. ולומר להם קבלו את האוצרות היקרים שלנו אחרי כל כך הרבה ימים בבית. מגיע לכם שאפו ענק.
לי יש כאב ראש מכל העדלאידע/קרנבל/שוק /תחפושות/משלוח מנות, ומי שיגיד עוד פעם מילה על סעודת פורים צפוי לעונש מאסר של שלושים יום.
השנה אני בוחרת בכם אנשי חינוך יקרים ומציעה שכר יותר גבוה וגם תנאים יותר טובים עם אפשרויות חנינה מפעם לפעם. אחרי ארבעה ימי הפורים, עם אינספור ילדים. אני רוצה להודות לכם שאתם פותחים את עיניכם ואת לבכם לקבל את הילדים שלנו להקשיב להם, ללמד אותם ולחנכם. אבל דווקא ביום הזה, ביום שאחרי השבוע הארוך הזה בו הייתם גם עם ילדיכם שלכם.
ביום בו גם אתם עייפים, גם לכם יש כאב ראש ואולי גם לקחתם כדור, ועדיין אתם צריכים לתפקד וללמד והכל מאהבת חינם. אז השנה ביום הבחירות אני בוחרת בכם אנשי החינוך ועושה לכם לייק ענק. שבוע טוב ומבורך.
]]>
