ראשית, ברוב המקרים הילדים שכבר מזמן נגמלו מהנקה לילית, לא מתעוררים בלילה בגלל הרעב. הסיבות הנפוצות שגורמות לילד להודיע לאמא המנמנמת בעמידה, שהוא רוצה לאכול משהו הן דווקא צימאון שמורגש ע"י הילד כרעב, חיפוש תשומת לב מצד ההורים, חרדות וסיוטים, יובש וחום בחדר, בעיות נשימה וכו'. בכל המקרים האלה הילד היה שמח לפתור את הבעיה האמתית, אך בשל גילו אינו מסוגל להבין ולהגדיר אותה, לכן הוא מחפש את הפתרון הקל, הברור והזמין ביותר שתמיד מרגיע אותו: חלב או אוכל קל אחר.
ככל שהילד קטן יותר כך ההפסקה בין ארוחת הערב לשינה צריכה להיות קטנה יותר. בכל מקרה חשוב לזכור כי ההמלצה בנוגע להפסקה של שעתיים היא כוללנית מדי ולא יכולה להתאים לכל הילדים. ישנם ילדים שנרדמים בקלות וישנים היטב דווקא אחרי ארוחת ערב קלה שסמוכה לשעת שינה. אך מילת המפתח היא ארוחת ערב קלה ולא כבדה. ישנם הורים שחושבים שארוחת ערב מלאה ממש לפני השינה תאפשר לילד לישון בלי להתעורר ולבקש חלב או אוכל. אכן, אחרי ארוחה דשנה כולנו מרגישים מנומנמים ועייפים, וגם הילדים מרגישים כך. אך השינה אחרי ארוחה כבדה אינה שינה בריאה ואיכותית, והיא לא מיטיבה עם מערכת העיקול שבמקום מנוחה נאלצת להתמודד עם כמויות גדולות של אוכל. במקרה הזה הארוחות הכבדות רק יחמירו את הבעיה, כי הילד יתעורר גם בגלל הבעיות השורשיות שגורמות לו לקרוא לאמא, וגם בגלל הבעיות במערכת העיקול שנגרמו כתוצאה מהארוחה.
אז מה הילד אמור לאכול בארוחת הערב שלו? הכלל הפשוט אומר שארוחת הערב היא הזמן בו הילד צריך לקבל את מה שהוא לא מקבל במהלך היום. לכן למשל כריכים אינם פתרון טוב לארוחת הערב כי כריכים הם המאכל הכי נפוץ של ילדינו במהלך היום, הם מקבלים אותם בגנים ובבתי הספר ולעיתים גם כארוחת מנחה בצהרונים. לרוב ארוחת ערב היא הזמן האופטימאלי למוצרי חלב, מאכלי ירקות ושאר מזונות שלא נפוצים בתפריט של הילדים ששוהים בגנים ובבתי הספר. ככל שהמנה נפוצה יותר בשעות היום כך היא מתאימה פחות לשעות הערב, וההפך.
אנחנו, ההורים, נוטים לעיתים קרובות להתבלבל בין הרעב לתיאבון. הרעב הוא תגובה בריאה של הגוף שרוצה לקבל מנה של אבות המזון להמשך התפקוד התקין. התיאבון הוא התגובה שלנו לגירוים שונים: ריחות, מראה המנה וכו'. ואנחנו נוטים להתבלבל בין חוסר התיאבון של הילד לרעב. מרוב שאנחנו פוחדים שהוא יישאר רעב בגלל הסירוב העיקש לאכול מנה בריאה שהכנו לו, אנחנו נותנים לו מאכלים לא מזינים ולא בריאים, דוגמת חטיפים ומזון מהיר, "העיקר שלא יישאר רעב". הילד צריך לזכור כי ישנו אוכל שאותו אוכלים בשעה שמרגישים את הרעב וישנם מאכלים, אותם אוכלים רק לעיתים רחוקות בתור קינוח או פינוק, אך בשום פנים ואופן לא כתחליף לארוחה. וגם אם זה נשמע בנאלי או אכזרי, ילד רעב יאכל כל אוכל שיוגש לו, ואם הילד מסרב לאכול אוכל איכותי שהוגש לו, רוב הסיכויים שהילד פשוט לא רעב ומחפש דבר שמגרה את התיאבון שלו ולא משהו שישביע את הרעב.
]]>
