מבחינה חוקית, אנו אחראיים על ילדנו עד גיל 18. לפי ההלכה היהודית, בנים ובנות מגיל מצוות נושאים באחריות על מעשיהם, מה שנקרא "עול מצוות". במציאות, הגיל שבו הילדים מכתיבים לנו איך לנהוג איתם קרוב יותר ל 13 או 18 חודשים, מאשר שנים.
זה מתחיל, בדרך כלל, בפעם הראשונה כשהבת שלך אומרת לך בצרחות ורקיעות רגליים מה היא לא מוכנה ללבוש היום לגן. אז הידלה לא רוצה ללבוש את החצאית הסגולה. נו טוב, אולי לא נוח לה איתה. אולי היא אוהבת חצאית אחרת. את בוחרת לשתף איתה פעולה ולהלביש לה מה שהיא בוחרת.
מהר מאוד את שמה לב שלא רק החצאית הסגולה לא נוחה לה, אלא גם החולצה עם הפרח, החצאית עם הכפתורים והנעליים עם השרוכים. את בעיצומו של קרב דמעות שאת צפויה להפסיד בו מראש, בכל גזרת ההלבשה.
בוקר, את עייפה באופן טבעי. אולי לא ישנת כי הקטן היה ערני במיוחד הלילה. אולי אין לך זמן כי את צריכה לשלוח את האחים של הילדה השוררת לבית הספר. אולי את ממהרת לעבודה. או שאולי כל התשובות נכונות גם יחד.
איך יוצאים מזה בשלום יחד עם הילדה לעבר גן, עם בגד הולם, שהוא לא חולצת בית הספר של אחותה הגדולה, או מכנסי הפיג'מה של אחיה הקטן?
יש אמהות שרואות בניסיון המרד הראשוני הזה סימן לבאות, ומחליטות למגר את התופעה כשהיא עוד בניצניה. הן לא משתפות פעולה, ומבהירות לביתן חד וחלק מי המבוגר האחראי בבית. זה יכול להיות בדרך נעימה יותר או בדרך נעימה פחות, אך נחרצת וברורה.
זהו מהלך שיכול לגרור בכי ואי שביעות רצון מצד הילדה, אבל כנראה שיחלוף לאחר כמה ימים של הבנה מצד הבת שאמה לא מתרשמת במיוחד מהפעולות ההפגנתיות שלה.
מצד שני, יש שיטענו, בעיקר בעידן הניו אייג', שחוסר התייחסות לרצונות של הילדה לבטא את עצמה דרך הלבוש שהיא בוחרת, עלול ליצור מתחים ותחושות קשות אצל הילדה, שלא זוכה להתייחסות הולמת לרצונותיה.
דרך נוספת לפתרון הבעיה היא שיתוף פעולה בין הצדדים. האמא והבת מחליטות יחד לפני השינה אלו בגדים היא תלבש מחר לגן.
לכאורה פתרון מצוין. הבעיות שעלולות לצוץ הן שתיים. האחת, סאגת בחירת הבגדים בערב יכולה לקחת זמן רב ולא תמיד תסתיים בהסכמה. השנייה, לעיתים תופתעו לגלות שאין קשר בין מה שהוחלט בלילה, למה שמתחשק לילדה ללבוש בבוקר. בואו נגיד שזה לא השלב לסמוך על כיבוד הסכמים.
עוד דרך יצירתית לפתור את משבר הבגדים, היא פשוט לתת לילדה את חופש הבחירה. היא תבחר מה ללבוש, באיזה שילוב ועם אילו גרביים. התוצאה עשויה להיות יצירתית כמו הדרך, והבת שלך יכולה להגיע לגן עם גרביים לא תואמות, חולצה קיצית ביום חורפי וחצאית מלוכלכת מאתמול. אולי הבת שלך תהיה מרוצה מעצמה, אבל את תחשדי כאם לא אחראית, ספק מזניחה. התוצאה החיובית שיכולה להתקבל מהדרך הזו, שיתכן מאוד שבשלב מסוים יימאס לבת שלך לבחור את הבגדים שלה בעצמה. במיוחד מפני שהיא תשים לב שזה לא מרגש אותך באמת ולא יוצר איתה עימות יותר.
אולי כדאי לחשוב על תלבושת אחידה כבר מגיל גן? גם דרך יצירתית לפתור את הסוגיה.
