איך ניתן לזהות בקלות אישה שאין לה ילדים עדיין? היא תמיד תשמח לספר לכן מדוע אסור להעניש את הילדים, כיצד הדבר פוגע להם בדימוי העצמי ואיך ניתן לפתור בקלות כל בעיה ע"י שיחות והסברים. כבר עם היוולדו של הילד הראשון האופטימיות החינוכית מתחילה להיעלם והברוכות שבינינו יודעות היטב שהעונשים כמו גם השבחים הם חלק בלתי נפרד מחינוך הילדים. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנזיפה כמו גם השבח הם מסרים חזקים מאוד שאנו מעבירים לילדינו. ולהם אכן יש השפעה חזקה על הביטחון העצמי של הילד.
ילד שלא יודע להעריך את עצמו ואת הישגיו מתקשה לכבד גם את רגשותיהם ואת מעשיהם של האנשים האחרים. בדרך כלל הבעיות בדימוי העצמי באות לידי ביטוי בחשדנות יתר, בכיינות, נטייה לחשוב שהאנשים שסובבים את הילד מרמים אותו ופוגעים בו בכוונה. הילדים האלה מתקשים להסתגל לשינויים, לא אוהבים להתחיל דברים חדשים, תמיד מצפים לכישלון, מתעלמים מהישגיהם, מקנאים באחרים. אך לבעיות בדימוי העצמי לפעמים יש גם ביטוי הפוך כשהילד מנסה להסתיר את חוסר הביטחון העצמי שלו. ילד כזה לא מוכן להודות בטעויותיו, נוטה לשתלטנות, לפעמים אפילו אלים.
הדרך היעלה ביותר לטפל בבעיות הדימוי העצמי וגם למנוע אותם היא להקפיד על מינון נכון של שבחים ונזיפות. בשבחים ונזיפות יש מספר כללים בסיסיים שהופכים אותם לכלי חינוכי אפקטיבי. ודווקא הזלזול בכללים האלה פוגע קשות בביטחון העצמי של הילד, מעורר בו תחושה של חוסר יציבות, הורס אט-אט את יחסי האמון בינו לבין הוריו.
כשמתחילים לדון בכללים האלה, חשוב להדגיש שלשבח שבא לחזק מעשה חיובי כוח רב הרבה יותר מאשר לנזיפה או לעונש שבאים למנוע מעשה שלילי. ככלל, עידוד ותמיכה הן פעולות בונות שמסבירות לילד כיצד עליו לנהוג. ואילו העונש רק מבהיר לילד מה אסור לו לעשות, אך לא נותן לו את ההסבר מה עליו כן לעשות. לא פעם כשההורים מתלוננים על ילד שמתעקש לעשות בעיות בתחום כלשהו הפסיכולוגים שואלים: "האם הילד שמע גם עידודים ושבחים שקשורים לתחום העיסוק המדובר?" כל עוד הילד שומע רק מה עליו לא לעשות קשה לצפות ממנו שייפתח הבנה מה עליו כן לעשות, גם אם לנו למבוגרים הדבר נראה מובן מאיליו.
חשוב לשבח כל מאמץ של הילד לשפר את התנהגותו. אין שום טעם חינוכי בהשוואה בין ילד לילד, אבל חשוב מאוד להשוות בין התנהגותו של הילד אתמול להתנהגותו היום. במידה והילד הצליח ולו במעט לשפר את התנהגותו, להתגבר על נטיותיו השליליות, התאמץ והשתדל, גם אם בינתיים לא הישגים ממשיים, חשוב לציין זאת, לעודד אותו ולשבח את מאמציו. ועל אחת כמה וכמה חשוב לציין לשבח כל הישג קטן של הילד במיוחד בתחום הבעייתי. אין דבר שפוגע יותר בביטחון העצמי של הילד מאשר הנטייה של הורים מסוימים לקחת כל דבר טוב כמובן מאליו: עזרה בבית, הכנת שיעורי בית וכו'. אין צורך להתלהב בצורה מוגזמת ולא אמינה מכל דבר קטן, אך חשוב לתת לילד את ההרגשה שההורים אכן רואים את כל מעשיו הטובים ומעריכים אותם. כמובן ככל שהילד מתקשה יותר בתחום מסוים, למשל בהכנת שיעורי בית, חשוב יותר לשבח אותו על כל פעם שהוא בכל זאת עושה את המצופה ממנו. אך במקרים האלה עוד יותר חשוב לשבח על הכנת שיעורי הבית גם את הילדים האחרים בבית כדי שלא ייווצר מצב מגוחך בו על מנת לזכות לשבחים ולעידוד הילד קודם כל חייב להתדרדר בלימודים או בהתנהגות.
בין אם מדובר בשבח או בנזיפה חשוב לזכור שהילדים מאמינים לדברינו. וגם אם מטרתנו חינוכיות ונעלות חשוב מאוד לברור את המילים ולהימנע בכל דרך מ"תחזיות" מהסוג "לעולם לא תצליח בכלום", "אף אחד לא יתחתן עם בחורה כה מרושלת" וכו'. גם אם נראה לנו כי הילד מבין שאנו מדברים מתוך כעס ובהגזמה מכוונת, הדברים שלנו חודרים לתודעתם וכעבור שנים לעיתים מתגלים כנבואה שהגשימה את עצמה.
כשמדובר בעונש הכללים הם עוד יותר נוקשים כי יכולתנו לפגוע בילדינו גם אם מתוך הכוונה הטובה ביותר היא עצומה. ללא קשר לחומרת העבירה אסור להטיל עונש שפוגע באופן פיזי או נפשי בילד, אסור גם להשפיל את הילד במהלך העונש, במיוחד מול אחיו או חבריו. בכל המקרים האלה העונש נתפס ע"י הילד כמוגזם והשפעתו היא הפוכה. כי אם העולם הוא אכזרי ולא הוגן כל כך אין דרך אחרת לשרוד חוץ מלהילחם אתו בכל דרך אפשרית. על מנת למנוע תחושה של עונש מוגזם חשוב גם להטיל כל פעם עונש אחד בלבד. עונש גדול אחד עדיף על רשימה של עונשים קטנים ומציקים. לא פחות קריטי גם להעניש את הילד בסמוך לאירוע. אם העונש בא באיחור, כשהילד כבר שכח מעט מהעבירה עצמה, התחושה שנוצרת אצלו היא שהעבר רודף אותו ואין לו שום סיכוי ובעיקר שום טעם להשתדל להשתנות. כמו כן, אחרי שהילד נענש הוא חייב לדעת שהוא קיבל מחילה. אם העבר רודף את הילד והוא חי בהרגשה מתמדת שלא ניתן לכפר על עוונות העבר הוא מפתח רגשות אשם ומפסיק את מאמציו לפתוח דף חדש בחייו. במקרים מסוימים עדיף אפילו לוותר על העונש. אם עבר זמן מה אחרי העבירה והילד הספיק לעשות מעשה טוב כלשהו ניתן לוותר על העונש או להמיר אותו בעונש קל יותר. במקרה הזה כדי להפיק תועלת מהמקרה ההורים חייבים להסביר את השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה שלהם. ככלל הילד צריך להיות בטוח בכך שהוא יכול לתקן את מעשיו ולהפוך לאדם טוב יותר.
